ילדים חטופים

אמנת האג : החזרת ילדים חטופים

בין העצות הניתנות לבני זוג העומדים לפני או נמצאים בתוך הליך גירושין ישנה עצה אחת שהיא אף הפצרה: אל תערבו את הילדים במאבק ביניכם. למרות שזו נשמעת עצה חכמה וראויה, למרבה הצער ביותר מדי מקרים הילדים הופכים גם הם לכלי במאבק הגירושין או לעילה למלחמה שבה כל האמצעים כשרים. במקרים קיצוניים אנחנו נתקלים בחטיפת ילדים והעברתם ממדינה אחת לאחרת.

אמנת האג שעליה חתומה מדינת ישראל נועדה להסדיר את נושא הטיפול המהיר בחטיפת הילדים למדינות אחרות. בשורות הבאות נבחן את הנושא – מתי מדובר בחטיפה ומתי מדובר בפעולה חוקית? מה ניתן לעשות בנידון? איך פועלת האמנה באופן מעשי? נתמקד בחוק אמנת האג (או בשמו הרשמי: "חוקאמנתהאג (החזרתילדיםחטופים) התשנ"א-1991") ובמקרים שהוא נוגע להם.

מאיחור ועד חטיפה: הגדרות

בסרטים, חטיפה כוללת בהרבה מקרים מסיכות שחורות ורכב מסחרי ללא חלונות, אולי גם כמה יריות ומרדף משטרתי. אבל במציאות, חטיפה היא עניין הרבה יותר שגרתי שלא כולל אלימות ומרדפים. במאמר זה אנחנו עוסקים בחטיפת ילדים למדינה אחרת במהלך גירושין או לאחריהם. החטיפה יכולה להתרחש בין הורים שעדיין לא החלו בהליכי גירושין, נמצאים בעיצומם או לאחר שכבר נערכו הסכמים, התקבלה פסיקה על ידי בית המשפט והגירושין נערכו בהתאם לחוק.

על מנת שתתרחש חטיפה בעיני החוק צריכים להתקיים מספר תנאים:

  • ילד נלקח על ידי אדם למדינה אחרת. ישנן מדינות שאינן חתומות על האמנה, ולכן החוק הרלבנטי עוסק רק במדינות החתומות על האמנה. אם הילד נלקח למדינה שאיננה חתומה על האמנה, הטיפול במקרה יהיה אחר ונתייחס לכך בקצרה בנפרד.
  • הלקיחה הייתה בניגוד להסדרי המשמורת שנקבעו על ידי בית המשפט והיא מונעת את קיומם. חשוב לציין שלא תמיד מדובר בזכויות משמורת שהוענקו דווקא להורה. לעיתים מדובר במשמורת שניתנה למוסד או לכל אפוטרופוס אחר, בהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין.

נקודה חשובה נוספת היא שחטיפה יכולה להתרחש רק אם זכויות המשמורת הופעלו – דהיינו: מי שקיבל את המשמורת אכן פעל בהתאם לפסיקת בית המשפט. לדוגמה: הורה שקיבל זכויות מסוימות בכל הנוגע למשמורת – ימים שבהם הילד יהיה אצלו, למשל – אבל לא ניצל אותם, איננו יכול לטעון שהילד נלקח ממנו. המשמורת חייבת להתקיים בפועל אמנם שיהיה ניתן לדבר על חטיפה.

  • הילד הוא מתחת לגיל 16.

חשוב להדגיש שחטיפה מתרחשת לא רק כשהורה אחד קיבל משמורת מלאה על הילד וההורה האחר לקח אותו ממנו. חטיפה מתרחשת גם כאשר המשמורת מתחלקת בין ההורים בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו. גם אם הורה אחד זכאי לראות את הילד יום אחד בשבוע וההורה האחר לקח את הילד למדינה אחרת ללא הסכמתו ומונע ממנו בכך לראות את הילד – האמנה מגינה על ההורה הנפגע.

נקודה נוספת שחשוב להזכיר: החוק נוגע לחטיפה ולאי-החזרה כאחד. הורה שיצא עם הילד למדינה אחרת בהסכמת ההורה האחר אבל לא חזר עם הילד עובר על החוק אם ההסכמה על היציאה ניתנה על מנת שגם יחזור עם הילד.

עם זאת, כפי שנראה להלן, ישנם גם סייגים על הפעלת האמנה.

האמנה בפעולה

כאשר ילד נחטף למדינה אחרת, ההורה הנפגע צריך לפנות אל הרשות שאחראית על הטיפול במקרים אלה. בהתאם לאמנה, בכל מדינה החתומה עליה מוקם גוף שאחראי על הטיפול בכך. בארץ, המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה היא זו שאחראית על הנושא. מומלץ לפנות מיד לעורך דין משפחה בעל ידע וניסיון בתחום על מנת לפעול בצורה הנכונה והיעילה ביותר גם מול הרשויות בישראל וגם מול הרשויות במדינה שאליה נחטף הילד.

האמנה קובעת שעל המדינה שאליה נחטף הילד מוטלת החובה להשיב את הילד מיד למדינה שממנה הוא נחטף. עליה לעשות הכול על מנת למצוא את הילד ולסייע בהשבתו. במקרים שבהם הילד נחטף לישראל, בית המשפט מחויב לפסוק על השבתו וניתן לראות בהתאם את פסיקות בית המשפט במקרים שכאלה. רק במקרים יוצאים מהכלל בית המשפט יפסוק באופן אחר.

האמנה נועדה לקצר את הליך ההשבה – דיונים על משמורת ועל הסדרי ראיה יתקיימו בארץ שממנה נלקח הילד ויש להשיב את הילד במהירות וללא עיכובים. חשוב לפעול במהירות כיוון שככל שעבור הזמן המצב החדש הופך קשה יותר לשינוי.

לא תמיד מחזירים – סייגים לאמנה

לצד הקביעה שעל ההורה החוטף להשיב את הילד למדינה שממנה הוא נלקח, האמנה גם קובעת סייגים – מקרים שבהם אין להשיב את הילד למקום שממנו הוא נלקח. האמנה מכירה בכך שישנן חטיפות "מוצדקות" או כאלה שיש לקבל אותן בדיעבד מסיבות שונות ובעיקר כיוון שהנזק שיגרם לילד מהשבתו עולה על הנזק נגרם לו מחטיפתו. הסייגים הם:

  • זמן: אם עברה שנה מרגע החטיפה ובזמן זה לא נעשתה כל פעולה על ידי ההורה שממנו נלקח הילד, יראה הדבר כאילו הוא הסכים ללקיחה ואין עילה להשבת הילד.
  • זכויות אדם: אם השבת הילד מעוררת חשש ממשי לכך שזכויות האדם שלו ייפגעו – לדוגמה: המדינה שממנה הוא נקלח מפירה באופן ברור זכויות אדם שנוגעות לו – אין להשיב את הילד למדינה שממנה הוא נלקח.
  • הסכמה: האדם שממנו נלקח הילד לא התנגד לכך – הסכים לכך או השלים עם הלקיחה.
  • פגיעה בטובת הילד: השבת הילד למקום שממנו הוא נלקח תפגע בו ותאיים על שלומו. ישנן מספר דוגמאות מרכזיות:
    • כאשר ההורה שממנו נלקח הילד התעלל בו בצורה כלשהי
    • הילד השתלב במקום מגוריו החדש ולקיחתו משם תפגע בו
    • המעבר מהמדינה שבה הוא נמצא תפגע בילד באופן נפשי
  • רצון הילד: כשהילד בוגר מספיק להביע את דעתו והוא רוצה להישאר במקום שאליו הוא נלקח.

כמובן שעל מנת שבית המשפט יקבע שאחד מהסייגים הללו מתקיים, יש להוכיח זאת באופן מספק. זהו אחד מתפקידיו החשובים של עורך הדין שמטפל במקרה – בין אם הוא מייצג את ההורה התובע את החזרת הילד ובין אם הוא מייצג את ההורה שלקח את הילד: להביא את הטענות הנכונות בפני בית המשפט ולערער על הטענות המועלות כנגד הלקוח שלו. בכל מקרה, ההורה "החוטף" הוא זה שצריך להוכיח שאחד הסייגים הללו התקיימו. ההוכחה איננה פשוטה כיוון שבית המשפט נוטה לפרש את הסייגים באופן מצמצם כך שברוב המקרים קשה להוכיח שהסייגים אכן מתקיימים.

חטיפה למדינה שאיננה חתומה על האמנה

כיוון שלא כל מדינות העולם חתומות על האמנה, יש להתייחס גם למקרים שבהם הילד נלקח למדינה שכזו. במקרים כאלה העניין מסובך יותר אך עדיין ישנן פעולות שאותן ניתן וצריך לנקוט. יש להרחיב בנושא זאת אך נציין רק שהפיתרון הנפוץ הוא פניה לבית המשפט העליון בבקשה להוצאת צו שיחייב החזרת הילד ואז פניה לבתי המשפט הרלבנטיים במדינה שאליה נחטף הילד. חשוב מאוד להיעזר מיד בשירותיו של עורך דין משפחה בעל ידע וניסיון בהליכים הבינלאומיים הנדרשים.

 מקרים שבהם הורים אינם מצליחים להגיע להסכמה בכל הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לא תמיד מדרדרים להאשמות בחטיפה ולכל מה שנובע מכך. כאשר המצב מדרדר והעניינים מסתבכים, חשוב לפעול במהירות. יש להסתייע בשירותיו של עורך דין מתאים על מנת להשיג תוצאות מהירות ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בטובתם של הילדים ובזכויותיהם של ההורים.

צריכים עזרה עם החזרת ילדכם הביתה? רוצים לשמוע עוד על הנושא? חברת עורכי הדין של אביבית מוסקוביץ הינה בעלת נסיון רב שנים בתחום רגיש זה.

התקשרו עוד היום ונשמח לעמוד לעזרתכם.

052-3986655