גירושין בחו"ל

חיפוש אחר השכלה, בחינת אפיקים מקצועיים, רצון לשינוי באורח החיים ורמתם או חיפוש אחר ריגושים מביאים ישראלים רבים להשתקעות בחו"ל. אך מה קורה כשהמעבר הוא חד צדדי ומותיר בן/ בת זוג מאחור עם גט שטרם הוסדר? התשובה לכך היא "גירושים בשלט רחוק". מדובר אמנם בהליך מעט מורכב, אך בסיועו של עו"ד הבקיא הלכתית ובעל נסיון בתחום הדבר ניתן לפתרון.

סוגיית הגט

יתרונו המובהק של ביה"ד הרבני בישראל על פני שלוחותיו בחו"ל טמון בסמכויותיו מכורח החוק המקומי. ראייה לכך בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה- 1995, הקובע כי עם מתן פס"ד של גירושין רשאי ביה"ד להטיל צווי הגבלה שונים לשם כפיית האדם להגיע לדין (בעיקר במקרים של חיוב גט או כפייתו). בנוסף, חוק שיפוט בתי רבניים אף מגדיל את חומרת הסנקציות עד לכדי מאסר בגין אי מימוש פס"ד לכפיית גט. בעוד ביה"ד בישראל רשאי ליישם סנקציות אלו, הרי שמעבר לים אינו יכול לבצען ומבחינה זו לבתי הדין בנכר פחות אפשרויות אכיפה.
מחמת החשש מפני סרבנות גט וכחלק מניסיון גישור על פני מגבלת המרחק (הפיזי והנפשי) מוצע פתרון בדמות גט באמצעות שליח. הלה מקרב עובדי ביה"ד, ממונה ע"י בן/ בת הזוג ומהווה בא כוחו. מכאן שפעולותיו המשפטיות נזקפות ישירות לשולחו כאילו ביצען בעצמו. כשליחה של האישה- אחראי על קבלת הגט מידי הבעל המגרש, כשלוחו של הבעל- כותב עם הסופר את גט הפיטורין ומוסר בידי האישה. המינוי הטקסי מבוצע בביה"ד בו הממנה קורא בקול את כתב ההרשאה ובעת מועד סידור הגט בא כוחו מתייצב במקומו ומחליפו. במקרים בהם אחד מבני הזוג נותר בארץ והאחר בחו"ל ביה"ד מנתב את שליחיו לאיתור בן הזוג המצוי בחו"ל לשם קבלת הרשאתו ("הרשאת כתבו ותנו") למתן גט וסידורו בארץ.

תביעה כנגד בן זוג החי בחו"ל- כיצד?

• מגישים בקשה לאישור המצאה מחוץ לתחום. מדובר באישור המיידע את הנתבע בדבר התביעה שהוגשה נגדו, ומחייבו להתייצב בבית המשפט או בבית הדין במועד הדיון שייקבע. במסגרת בקשת האישור יפורטו מען ודרכי מסירה ועם קבלתו, יש להמציא העתק כתב תביעה ולוודא כי יגיע ליעדו (הנתבע). במקרה של קושי מוצדק המונע את התייצבות הנתבע, יתאפשר ייצוגו בדיונים בודדים בלבד ע"י עורך דין גירושין מטעמו.
• בוחנים סמכות דיונית. מלבד הפנייה לערכאה שתטיב לשרת את האינטרסים שלכם, הרי שהתביעה תוכרע גם על פי דין המדינה בה מתגורר הנתבע או דין המדינה שהתביעה הוגשה בה. במקרים אלו מומלץ לפנות לעו"ד הבקיא ברזי החקיקה הבינלאומית (חוקי הסגרה, אמנות בינלאומיות, חוקי המדינה המעורבת).
• מגישים תביעת הגירה. הורה החפץ להגר עם ילדיו הקטינים לחו"ל ללא אישור ההורה האחר, חייב להגיש תביעת הגירה בביהמ"ש לענייני משפחה. על סמך חוו"ד מומחים ובחינת טובת הילד והשלכות המעבר על ההורה שיוותר מאחור, ביהמ"ש שולל את המעבר או מתירו בלוויית הסדרים להתנהלות עתידית.
• מוודאים כי פסק הדין נאכף. פס"ד שניתן בחו"ל נאכף בארץ לפי חוק אכיפת פסקי-חוץ התשי"ח- 1958. זאת בתנאי שהמדינה מוסמכת לתתו, החיוב ניתן לאכיפה ע"פ דיני הפסיקה בישראל ואינו סותר תקנה ציבורית והפסק בר ביצוע במדינה בה ניתן.

חשוב להדגיש כי לא כל מסדרי הגט בקהילות היהודיות ברחבי העולם מוכרים ע"י הרבנות הראשית בישראל ומכאן שנישואיכם עדיין תקפים ואינכם יכולים להינשא לאחרים. אם מדובר בבית דין שאינו מוכר. בנוסף, גם אם הגט כשר ומאושר, הרי שהוא נטול תוקף אזרחי בחו"ל ומחייב את המתגרשים גם בהסדרת ענייניהם האזרחיים ע"פ חוקי המדינה בה חיים.