לקיחת זרע ללא אישור או ידיעתך

אתה חושד כי נגנב לך זרע?
התבשרת כי הנך עומד להיות אב – למרות התנגדותך המפורשת לכך?
בת זוגך הבטיחה לך כי היא משתמשת באמצעי מניעה ונכנסה להריון בכל זאת?!
יש מה לעשות!

אין הגדרה בחוק למונח "גניבת זרע" גניבת זרע אינה מוגדרת בצורה ברורה וחד משמעית מבחינה משפטית.
אך ניתן ליחסה לתחושה סובייקטיבית של גבר שאשה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, ידיעתו ורצונו.

החוק הפלילי

גם החוק הפלילי איננו מכיר בסוג גניבה שכזה, אף לא קיימת מגבלה או עבירה אזרחית שכזאת, ואין בחוק הישראלי הגדרה משפטית כלשהי למונח "גניבת זרע" "נטילת זרע" ברשלנות, בשוגג או שלא בידיעה.

למי יש את זכות ההחלטה על המשך ההריון במקרה של גניבת זרע?

זכות הבחירה בנוגע לבחירה האם להמשיך בהריון או שמא להפסיקו – נתונה אך ורק לאם.

מה נותר לאב לעשות? גניבת זרע במישור הנזיקי והחוזי

טענה של מעשה רמאות, או נטילת זרע מגבר שלא בידיעתו, יכולה לעלות רק כטענה של גרימת נזק, מבחינה משפטית הכוונה שניתן להגיש (1) תביעת נזיקין, או (2) תביעה על הפרת חוזה בלתי כתוב.

תביעה נזיקית: פקודת הנזיקין קובעת שאין להציג מצג שווא בפני אדם. כאשר אישה טוענת כי היא משתמשת באמצעי מניעה וכך גורמת לגבר להאמין שקיום יחסי המין ביניהם הוא בטוח, היא מציגה בפניו מצג שווא ועל כך יש לו זכות תביעה.

במישור החוזי: חוק החוזים לעומת זאת מדבר על תום לב במו"מ, וכאן הרי מדובר בסוג של תכסיס אותו הפעילה האישה על הגבר בחוסר תום לב וניסתה להונות אותו על מנת שיקיים אתה יחסי מין בידיעה את התוצאות האפשריות.

תוצאת סירוב לבדיקת רקמות

  • גבר שיחויב לבצע בדיקת רקמות ויסרב, ניתן יהיה להעמיד אותו לדין בשל ביזיון החלטת בית-משפט. זהו הליך המאפשר לשופט להטיל על הסרבן קנס כספי או להורות על מאסרו.
  • סירוב של גבר לעבור בדיקה שכזו – שהאמינות שלה גבוהה ביותר – ישמש ראייה בעלת משקל ניכר כנגדו. הרי אם היה משוכנע שאיננו האבא, היה ממהר לבצע את הבדיקה כדי להסיר כל חובה שלו כלפי הילד.
    לכן, סירוב לעבור בדיקת רקמות בנוסף לראיה קלה נוספת מצד האם, יאפשר לבית המשפט לקבוע את האבהות, אף ללא עריכת בדיקה שכזו.
  • יש לציין דבר שרבים לא יודעים – אם אישה נשואה תתבע גבר שאינו בעלה ותטען שהוא אביו של הילד – בית המשפט לא יאשר בדיקת רקמות. הסיבה: הילד עלול להיחשב כממזר אם יתברר שהבעל אינו האב.

הסכם נחתם בין הצדדים, בו האישה פוטרת את הגבר ממחויבות כספית כלפי הילד

האם יש תוקף להסכם מעין זה?

הסכם משפטי אשר פוטר את הגבר מחובותיו כלפיי בנו – מנוגד לכל התפיסות החברתיות והערכים בהם החברה דוגלת.
לכן, בית המשפט קבע כי הסכמים הנחתמים בין ההורים אינם מחייבים את ילדיהם הקטינים כאשר הסכמים אלו אינם משקפים את טובת הילדים. במקרה כזה רשאי הילד להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט (באמצעות אימו או ידיד קרוב) לפסיקת מזונותיו, ללא כל תלות בהסכם שנחתם בידי הוריו.

הקושי הראייתי בתביעות מסוג אלו

מפאת טבעם של יחסים בין גבר לאישה והיותם נעשים בחדרי חדרים ובצנעה, יקשה על גבר, אשר הנטל הראייתי הוא עליו, להוכיח כי האישה הציגה מצג שווא בדבר היותה מוגנת מפני הריון.יש לציין שלא אחת נעזרים לצורך ראיות בהקלטות או במדובבים שונים שהינם חוקרים פרטיים.

איך מתייחס בית המשפט לתביעות מסוג זה

בתי המשפט דחו תביעות לפיצויים על גניבת זרע נגד האם בין השאר משום שאם האימא תחויב להחזיר לאב את דמי המזונות שהוטלו עליו, היא תעשה זאת בכספי מזונות הילד ובכך תיפגע טובת הילד.

גניבת זרע אינה פוטרת את האב מחבותו למזונות

אחד המיתוסים הנפוצים הינו שאשה שנכנסה להריון מגבר בניגוד להסכמתו ומבלי שידעה אותו על כך שאינה נוטלת אמצעי מניעה – אינה זכאית לדרוש בשם הילד שנולד מזונות ילדים . מיתוס זה הופרך בשורה של פסקי דין.

למעשה בית משפט חוזר ואומר: בקיום מגע מיני ללא נישואין, אין אצלנו, מן הבחינה המשפטית, דבר לא חוקי או דבר לא מוסרי, אין כאן עניין של הפרה או סיכון של תקנת הציבור ואין בכך כדי לשלול או לסכל זכויות תביעה או סעד המוענקות עפ"י החוק. אם כך, התפישה המשפטית קובעת כי גבר המקיים יחסי מין עם אישה מחויב בנטילת אחריות לכל תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מקיומם. נטילת אחריות משמעה כי במקרה של התעברות, אבי הילד יחויב במזונות בנו הקטין כאשר אין חשיבות, ולו גם מזערית, לנסיבות בהן נוצר הילד, בין אם במרמה או תחת רצון.

כלומר: גם אם תוכח טענת גבר בדבר גניבת זרע, אין לכך כל השפעה על חובתו של אותו הגבר, הוא האב, כלפי בנו הן במזונות והן בנוגע להכרה באבהותו.

האם ניתן לחייב את אבי הילד בבדיקת אבהות?

עד לפני שנים אחדות לא ניתן היה לחייב אב / מי שנתבע כאב לעבור בדיקת רקמות. אבל החוק תוקן ועתה כן ניתן לחייבו בבדיקה.

תביעה לגניבת זרע

קיימים מצבים בהן נשים מתחילות במכוון מערכת יחסים ולאחר זמן קצר נכנסות להיריון ללא ידיעתו של הגבר בשל רצונן החזק להיות אימהות בכל מחיר.

הגבר נמצא במצב של חוסר אונים בו כפו עליו להיות אבא לתינוק שלא תכנן, לא רצה ובטח שלא מעוניין לדאוג לו. תופעה ידועה זו נקראת גניבת זרע.
במצב שכזה קיימת האופציה להגיש תביעה בגין גניבת זרע מצדו של הגבר.
מצב שכזה מעלה שאלות רבות ביניהן:
* מי מחליט על המשך ההיריון?
* האם זוהי החלטה של הגבר, של האישה או של בית המשפט?
* האם האישה או הגבר מחויבים לעשות בדיקת רקמות במצב כזה?
* האם יש הסכמים הנחתמים על מנת לפתור את האב מכל מחויבות כלפי הילד?
* מהן זכויות הגבר במקרה של גניבת זרע ועוד..

בכן, כאשר גבר טוען שאישה אתה ניהל מערכת יחסים קצרת טווח בקשר שאינו מחייב נכנסה להיריון במכוון, בית המשפט יקבע שהיות והגבר החליט להיות שותף לפעילות המינית מרצונו החופשי, עליו לקחת אחריות על מעשיו ולכן האישה יכולה להחליט בעצמה האם ברצונה להמשיך את ההיריון או שמא לבצע הפלה.
כאשר מוגשת תביעה לגניבת זרע לבית המשפט, בית המשפט לוקח בחשבון את טובת הילד מבלי להתייחס לקשר הקיים בין הוריו או לטיב היחסים ביניהם.
האב במקרה כזה יחויב לספק לאישה מזונות כמו בתהליך גירושין סטנדרטי ולדאוג לכל צרכיו. במידה והגבר מסרב לבצע את חובותיו כאב, האישה יכולה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בכדי להכריע על האבהות.
האב יכול לדרוש בדיקת רקמות דבר נורמלי ולגיטימי אותו בית המשפט מאשר בדרך כלל. במידה והמצב הוא הפוך והגבר מסרב לבצע את הבדיקה, אין אפשרות לכפות את זה עליו, אך הסירוב יוביל לראיה שתאפשר לבית המשפט לקבוע שהוא האב. זכותו של הגבר במקרה שכזה היא להגיש תביעה לגניבת זרע לפיצוי כספי בשל העובדה שרימו אותו או ע״י הטענה כי האישה הצהירה בפניו שהיא נוטלת אמצעי מניעה.
רוב המצבים של הגשת תביעה לגניבת זרע אינם מתקבלים בבית המשפט, זאת משום שהגבר מתקשה להוכיח באופן מכריע כי נעשה מעשה מרמה מצד האישה וכי היא רצתה להיכנס להיריון בצורה מכוונת.

אל תהססו לפנות עוד היום למשרד עו"ד ונוטריון אביבית מוסקוביץ'
המתמחה בייצוג וליווי משפטי גם במקרים המצריכים תחכום ותושיה.

במקרים של גניבת זרע עליכם להתייעץ באופן מיידי עם עורך דין גירושין המתמחה בטיפול במקרים אלו.
צרו קשר לפרטים נוספים

תיקון חוק מידע גנטי

בשנת 2008 נכנס לתוקפו התיקון האחרון בחוק מידע גנטי. בטרם תוקן החוק, התחבטו בתי המשפט כאמור בשאלה איזה אינטרס יש להעדיף, שמירת כשרות הקטין, מול זכות הקטין לדעת מיהו אביו מולידו וזכות האב הביולוגי בהכרת אבהותו. כעת על פי התיקון (סע' 28 ו'), תחם המחוקק את שיקול דעתו של ביהמ"ש והעמיד את כשרות הקטין כשיקול המרכזי העומד לנגד עיניו.

Handle with care

פרטי התקשרות

שנתקדם יחד לצעד הבא?

    *שדה חובה

    מפת הגעה