הילדים נשארים בארץ: צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים

בקשה לצו עיכוב יציאה כנגד קטין בדרך כלל מוגשת על ידי הורה אחד החושש מפני חטיפה על ידי ההורה האחר במהלך חופשה משפחתית או נסיבות דומות.לעיתים קרובות הבקשה מוגשת במהלך דיונים משפטיים בנושא משמורת או גירושין, אך ניתן גם להגיש אותה באופן עצמאי ללא קשר לדיונים הללו.

כיצד ניתן להשהות את הצו או לבטל אותו?
צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין הינו גמיש יותר מאשר צו כנגד בגיר, ולכן ניתן לבטל או להשהות אותו בנסיבות מסוימות. במקרה זה, ההורה שמעוניין להוציא את הקטין מן הארץ צריך לפנות בבקשה מיוחדת לבית המשפט ולנמק מדוע הוא מבקש להשהות או לבטל את הצו.

לדוגמה: ההורה יכול לטעון כי הוא נוהג לצאת עם ילדיו לחופשות קבועות וקצובות לחו"ל מדי שנה ואין לו שום כוונה להשתקע במדינה זרהכך שאין טעם להותיר את הצו על כנו.

לרוב רצוי כי שני הצדדים יהיו חתומים בכתב על הבקשה להשהיית הצו /או חידושו אשר תוגש לבית המשפט, וכך יהיה ניתן למנוע מצבים בהם אחד ההורים יגיע אל שדה התעופה ויגלה כי אינו יכול לצאת עם הקטין מן הארץ או שההורה השני יגלה חס וחלילה כי ילדו הוצא אל מחוץ למדינה ללא ידיעתו. (לעיתים נהוג לנסח הסכמות אלו מראש בהסכם הגירושין.

במקרים בהם בית המשפט סבור כי אחד מן הצדדים הוציא צו עיכוב יציאה ובכוונה לא הודיע על כך להורה השני לפני חופשה מתוכננת על מנת להתעמר בו, הוא עשוי לקנוס את מגיש הבקשה בגין הטרדת הצד השני ובית המשפט.

את האישור על ביטול או השהיית הצו יש להעביר אל משטרת הגבולות.

כאשר בית המשפט דן בבקשה להשהות או לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ הוא לוקח בחשבון מספר פרמטרים שונים:

• עד כמה חזקה הזיקה לישראל של ההורה המבקש את ביטול או השהיית הצו מבחינת נכסים, עבודה וכדומה
• עד כמה חזקה הזיקה שלו אל המדינה אליה הוא מתכוון לקחת את הקטין או הקטינים והאם מדובר במדינה החתומה על אמנת האג למניעת חטיפת ילדים
• מהו גיל הקטין.
• עד כמה ההורה הנותר בארץ עשוי להיפגע מן הבקשה והאם מדובר בהורה המשמורן
• מה משך השהות המבוקשת בחו"ל
• האם היו יציאות קודמות של הקטינים מן הארץ באמצעות צווים דומים בעבר והאם ההורה המבקש עמד בהתחייבויותיו
• האם הבקשה היא להשהיית הצו או לביטולו. כאשר ההורה המבקש טוען כי על בית המשפט לבטל את הצו כליל, עליו לבחון את הפרמטרים הנ"ל בקפדנות רבה יותר.

ערבות של ההורה המוציא
גודל הערבות משתנה בהתאם לכל מקרה ומקרה, והוא יכול לנוע בין כמה עשרות אלפי שקלים ולהגיע עד לסכום של כמה מאות אלפי שקלים ואף חצי מיליון במקרים קיצונים במיוחד– לדוגמה, אם לצד המבקש את השהיית הצו יש היסטוריה של חטיפות או ניסיון לחטיפות. עם זאת, על בית המשפט להתחשב גם במצבו הכלכלי של ההורה ולבדוק כי הערבות הינה ריאלית.

בנוסף לזאת, במקרים בהם החזרת הקטין לארץ נתקלת בקשיים ומעורבים בה דיונים משפטיים ארוכים, ייתכן ובית המשפט יחייב את ההורה לשלם את הערבות גם אם הקטין חזר בסופו של דבר לארץ.

למרות שהוצאת צווי עיכוב יציאה כנגד קטינים היא פרקטיקה מוכרת וידועה, יש לזכור כי היא אינה מהווה את המילה האחרונה וניתן לערער על הצו בנסיבות מסוימות. יחד עם זאת, ביטול או השהייה של הצו דורשים לרוב ערבות גבוהה והתחייבות של הצד המבקש לכך שיכבד את הצו ולא ינסה לבצע ניסיונות חטיפה של הקטין או הקטינים.

לכן, במקרה שבו אתם נאלצים לבקש מבית המשפט להוציא צו שכזה או מעוניינים לערער עליו, רצוי שתפנו אל עורך דין לענייני משפחה אשר יוכל לטפל בבקשה לבית המשפט בצורה הטובה ביותר.