הפרת הבטחת נישואין

רבים מחשיבים את האירוסין או את חילופי ההבטחות להינשא כאמצעי הקובע עובדות בשטח, שנייה לפני הנישואין המיוחלים. תפישה זו, גם אם היא נובעת ממקום טבעי וטוב, עלולה להוביל לאכזבה מרה כשיתגלה כי החתן או הכלה המיועדים שינו את דעתם במהלך תקופת האירוסין, ואינם מעוניינים להינשא. היות ומדובר בהבטחה בעלת מעמד חוזי הרי שכל הפרת הבטחת נישואין עלולה לעלות לנתבע בתשלום פיצויים שהיקפם הוא מעל ומעבר לכיסוי הוצאות הטרום- חתונה. אך הרבה לפני הפנייה לביהמ"ש יש "להכין שעורי בית" ולהבין היטב מהן המשוכות אותן יש לעבור לשם הוכחת ההפרה.

הפרת הבטחת נישואין– הלכה פסוקה
המשפט בישראל מאפשר תביעת פיצויים בגין הפרתה של הבטחת נישואין גם אם בני הזוג פנויים או מצויים בקשר של נישואין לאחרים. ההבטחות המוחלפות בין הצדדים לעניין נישואין עתידיים מהוות חוזה, זאת בתנאי שמטרתן יצירת יחס משפטי מחייב. על כן, בבואו של ביהמ"ש להכריע האם אכן מדובר בכבילות משפטית או התחייבות ממניעים חברתיים או מוסריים, זה יתעמק בנסיבות ההפרה, תוכן ההבטחות, התנהגות הצדדים וטיב היחסים ביניהם.
הלכה פסוקה היא כי הפיצויים בגין ההפרה יהיו צנועים במידת האפשר, מחשש שתביעות שמקורן בענייני הלב יהפכו לדבר שבשגרה. מלבד העובדה שמדובר בנושא אישי ורגיש, מדובר גם בנושא שהוכחתו לעתים מהווה אתגר אמיתי.

נטל ההוכחה
חובת הוכחתה של הפרת הבטחת נישואין  מוטלת על כתפי התובע. מדובר בנטל מהותי היות ומדובר בנושא אמוציונלי ואישי המחייב הצגת ראיות על לב ליבה של המערכת לצד ראיות חיצוניות. מטרתן להראות כי ההבטחה הייתה מעבר לאמירה חסרת משמעות אלא נשאה בתוכה התחייבות עליה הסתמך הצד הנפגע ולהפרתה היו השלכות שכללו נזקים. בנוסף, על התובע להוכיח כי הוא אינו הצד שהפר את הבטחת הנישואין.
היות ומערכת המשפט מסויגת בעניינן של תביעות אלו, זו מעמידה לא מעט מבחנים בפני התובע להוכחת ההפרה, בשל כך מומלץ לפנות לסיועו של עו"ד דיני משפחה.
בין המבחנים העומדים בפני התובע מצויים-

• הוכחת תוקף חוזי של הבטחת הנישואין והפרתה ע"י הנתבע.
• מהות הנזק (ממוני ולא ממוני) שנגרם בעקבות ההפרה.
• הוכחה כי הנתבע היה מודע לנזקים בגין ההפרה ו/או שהיה עליו לצפות אותם. "משוכה" זו, להבדיל מקודמותיה, מסתמכת על מבחן האדם הסביר על פיה יכול היה הפוגע לצפות את הנזק שייגרם עם הפרת הבטחת הנישואין.

פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין

הסעד המוכר של אכיפת חוזה אינו רלוונטי או בר ביצוע בסוגיית החוזה המדובר שכן לא ניתן לחייב אדם להינשא לאחר בניגוד לרצונו. אי לכך, פיצויים הם האופציה היחידה העומדת לרשות הנפגע על מכלול נזקיו הממוניים ושאינם ממוניים כתוצאה מהפרת ההבטחה.

פיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים נגזר מסעיף 10 לחוק החוזים, התשל"א- 1970: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה". תחת כותרת הנזקים הממוניים מצויים מכלול ההוצאות שהיו לצד הנפגע שנבעו בין היתר מהכנות לחתונה או מתנות שנתן לצד הפוגע לאחר הבטחותיו.
פיצוי בגין נזקים שאינם ממוניים נגזרים מסעיף 13 לחוק החוזים, , התשל"א- 1970: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
תחת כותרת הנזקים שאינם ממוניים נכללים נזקים כמו פגיעה בכבוד, עוגמת נפש, פגיעה באפשרות להינשא וללדת ופגיעה בכושר ההשתכרות.