עקרון טובת הילד בבתי המשפט למשפחה

"קטן הוא אדם, הוא בן אדם, הוא איש- גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם אם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול." מניסוחו זה של כב' השופט חשין ניתן לראות כי עולם המשפט מהווה סנגורו של כל ילד ואמון על שמירת זכויותיו מעצם היותו אדם. העיקרון המסייע לרשות השופטת במימוש רצון זה, ומנחה הכרעתה בסוגיות הנוגעות לקטין, הוא עקרון טובת הילד. היות וכל ילד הוא עולם ומלואו הרי שבאופן טבעי לשון החוק צרה מלהכיל את מהות טובתו של כל קטין וקטין, ומותירה זאת בידי שיקול דעתו של השופט.

עקרון טובת הילד בעולם המשפט

הפסיקה בישראל מעמידה את עקרון טובת הילד כעקרון מנחה ואף מכריע בסוגיות כדוגמת משמורת והסדרי ראיה. בין חוקי העזר למימוש העיקרון נמנים-
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962. סעיף 14 לחוק קובע כי הורים מהווים אפוטרופוסים טבעיים לילדיהם הקטינים. הסעיף העוקב מפרט את חובות וזכויות ההורים הנגזרות ממעמדם- חובה וזכות לדאוג לצרכי הקטין (חינוך, השכלה, הכשרת הקטין לעבודה ולמשלח יד לעבודתו, שמירת נכסיו, פיתוחם וניהולם) לצד רשות בחזקת הילד, קביעת מקום מגוריו וייצוגו. סעיף 17 מביע את קנה המידה בה הורה יממש את תפקידו- "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".
במקרה של פירוד או גירושים סעיף 24 מקנה להורים חלון ליצירת הסכם בסוגיית משמורת וקביעת זכויות ההורה שאינו משמורן. במקרה ולא נוצר הסכם או שמא לא כובד, סעיף 25 מעביר את סמכות ההכרעה לביהמ"ש שיפסוק לפי טובת הקטין.
 חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א- 1951. סעיף 3 (א) לחוק דן באפוטרופסות שווה להוריו הביולוגיים של הקטין, אך סעיף 3(ב) קובע שאין לאפוטרופסות זו עדיפות על פני סמכות ההכרעה של ביהמ"ש או ביה"ד הרשאי לקבוע בענייני אפוטרופסות על ילדים, הן על גופם והן על רכושם, ע"פ טובתם בלבד.

טובת הילד- כיצד נקבעת?

טובת הילד הינה טובה יחסית המוגדרת בהתאם לקריטריונים שונים שמטרתם הבטחת זכויות הילד, צרכיו והאינטרסים שלו. יחד עם זאת, יש לזכור כי אל רשימת התנאים מצטרף גם שיקול דעתו של השופט המתבסס על עדויות, ראיות, חקירות והתרשמות אישית.
ברשימת הקריטריונים המנחים את השופט בפסיקתו נמנים:

• רצון הילד לרבות עמדותיו, דעותיו ותחושותיו בסוגיה הנדונה.
• בריאותו הגופנית והנפשית של הילד.
• גילו של הילד וכישוריו המתהווים.
• השלכותיה המידיים והעתידיים של החלטה בנושא הילד.
• מהות קשרי הילד של עם הוריו (ביחד ולחוד) ועם אנשים משמעותיים נוספים בחייו (דודים, סבים וכ')
• עמדת הילד, הוריו וגורמים נוספים לגבי העניין הנדון.
• מהות המידע המקצועי הרלוונטי לפתרון הסוגיה הנדונה כדוגמת מקרי בוחן ופסיקה תקדימית.
• מאפייניו האישיים של הילד ותכונותיו הרלוונטיים לנושא.

מה בין טובת הילד לרצונו?

קביעת משמורת הילד לאחר גירושין אמנם מתבסס על טובתו, וכשזו עולה בקנה אחד עם רצונו- מה טוב. אך מה קורה כשקיים פער בין רצון הילד לטובתו? במקרים אלו טובת הילד אף גוברת על רצונו. העניין אף נעשה מסובך יותר כשבפני ביהמ"ש ניצבים שני משמורנים טובים ורצון הילד נחצה ביניהם. על משקל רצון הילד במקרים מהסוג אמר כב' השופט חשין "אשר לקטין שרצונו אינו בשל דיו, נקים אנו את "רצונו" נפעל בשמו ומשמו של הקטין, ולהגנת רצון "קונסטרוקטיבי" זה –רצון שנייחס לקטין, רצון שאינו רצון, נקנה לו זכות".