Blog
בלוג מאמרים

פיצויי נזיקין בגירושין

27 אוקטובר, 2013 על ידי עו"ד אביבית מוסקוביץ

האם קיים בכלל ? –

אנו רגילים לחשוב כאשר אנו שומעים את המילה "נזק" על תאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית.

אנחנו פחות רגילים לשמוע את המילה "נזק" או "נזיקין" בהקשר של גירושין.

אך אין בכך כדי להעיד על העדר יסוד זה בהליך של גירושין ובתי המשפט בישראל משתמשים בעוולת הנזיקין יותר ויותר גם בהקשר של גירושין.

כלומר, בתי המשפט בישראל הכירו במסגרת נישואין כחוזה וכאשר צד נפגע מקשר הנישואין, הוא יכול לתבוע את נזקיו בין אם המדובר בנזקים פיסיים, נפשיים, כספיים ועוד.

תביעות בגין נזקין מוגשות לבתי המשפט האזרחיים (אלא אם ישנה הסכמה של הצדדים להגישה לבתי הדין).

להלן מספר דוגמאות:

תביעות נזיקין בגין סרבנות גט-

כדי שזוגות שנישאו כדמו"י יוכלו להתגרש שלא בהסכמה, נדרשת עילה הלכתית, למשל כאשר אשה בוגדת בבעלה, אז בתי הדין עשויים ליתן פסק דין לגירושין.

כאשר ניתן פסק דין על ידי בית הדין הרבני, ובו הוטל על צד לקבל או לתת גט, במקרה כזה- סירוב אותו צד למלא אחר חיובו, מהווה הפרה של פסק דין שניתן כדין על ידי ערכאה רשמית ומוסמכת, ובכך גרמה נזק.

בתי המשפט לענייני משפחה קבעו בשורה של פסקי דין כי בן זוג המסרב להתגרש ללא נימוקי הגנה ראויים, מבצע עוולה, המזכה, ככל שנגרמו נזקים, בפיצויים.

הרציונאל הוא-

שהשארת בן הזוג במסגרת כובלת וחונקת של נישואין חסרי תוכן ממשי, נעדרי אותו תוכן שלמענו נישאו בני הזוג והמונעת את ערך החירות, איננה התנהלות של אדם סביר, ולפיכך יכולה להיחשב כרשלנית המזכה בפיצויים נזקיים.

כך לדוגמא, רק לאחרונה חוייבה מסרבת גט אשר חוייבה בגט ואף ניתנו כנגדה צווים מגבלים בשל סירובה לבצע את פסק הדין (לרבות צו מניעה לפתיחת ו/או אחזקת ח-ן, כ. אשראי, רשיון נהיגה וכו') בפיצויים לבעלה בסך של 200,000 ₪ וישנן דוגמאות רבות למקרים נוספים.

תביעת נזיקין במקרים של אלימות במשפחה-

אנו רגילים לשמוע על נזיקין גם בהקשר של אלימות במשפחה.

כדי להתמודד עם תופעת האלימות במשפחה

שהפכה "לנגע שפשט בחברה" ומתוך המגמה לבער נגע האלימות, החלו בתי המשפט בישראל לעשות שימוש ב"פיצויים עונשיים" כנגד הצד האלים וכדי שלמי שאשם באלימות יהיה ברור כי תהיה לכך גם תגובה משפטית בדמוי פיצויים כספיים.

כאשר מדובר באלימות במשפחה בתי המשפט מקלים על התובע/ת ולעתים אין צורך להוכיח קשר סבתי בין האלימות לנזק שנגרם:

כך, בעל חוייב בפיצויים של 220,000 ₪ לאור אלימות פיזית ונפשית קשה שנקט כנגד אשתו, כפיצוי בגין כאב וסבל עבור מעשי האלימות הקשים שפורטו בפסה"ד (סחיבה בשערות האישה לעיני כל,
הכאתה בעוד מקרים נוספים, התעללות נפשית קשה וכו').

בית המשפט קבע את סכום הפיצוי כשהוא מתייחס לכך שכל מקרה אלימות אינו עומד בגפו, אלא מצטרף לחברו ויחד נוצרת שרשרת של השפלה כאב וסבל אותם עברה התובעת, בשל מעשיי הנתבע כלפיה.

יש לציין שבפסקי דין מהסוג הזה, ובניגוד לתביעות נזקיות רגילות (תאונות דרכים, רשלנות רפואית וכו'), הנפגע מאלימות פיסית או נפשית במשפחה,
לעיתים לא נדרש להוכיח שקיים קשר בין הנזק לבין האלימות ובכך ישנה הקלה מסוימת על הנפגע בנטל המוטל עליו.

גם אלימות נפשית יכולה להיחשב כנזק המצדיק פיצויים:

כך למשל, בתיק בו טיפל משרדנו, הבעל סבל מהשפלות קשות מצד האישה,
איומים כאלה ואחרים שהגיעו לכדי התעמרות נפשית של ממש בגינה הבעל פיתח דיכאון ואפילו התקשה לצאת מן הבית ולעשות פעולות פשוטות. הבעל אף קיבל קצבת נכות בגין מצבו הנפשי.

ללא ספק ההתעללות של האשה גרמה לו לנזק כבד לאורה הבעל נמצא זכאי לפיצויים.

נזיקין בתביעת חטיפה של ילדים-

תביעות חטיפה של ילדים קורות לעתים כאשר משפחה מתגוררת במקום מסוים באופן קבוע, בארץ או בחו"ל ואחד הצדדים מעתיק את מקום מגורי ילדיהם הקטינים הקבוע ללא הסכמת הצד השני, בדר"כ בשל הליכי גירושין.

כך למשל, במקרה בו טיפל משרדנו, בעל הגיש תביעת חטיפה כנגד אשה אותה ייצגנו. הצדדים התגוררו עם ילדיהם בארה"ב והאשה עלתה ארצה עם הקטינים.
הבעל הגיש תביעת להשבת הקטינים. הדבר לא עלה בידו שעה שהוכחנו שלא הייתה חטיפה כלל וכלל אלא הייתה הסכמה למעבר ותביעת הבעל נמחקה.
ואולם, האשה הוכיחה כי נגרמו לה הוצאות כבדות בשל תביעת הבעל, לרבות עגמת נפש, ובית המשפט למשפחה פסק לטובת האשה כפיצויי הסך של 50,000 ₪.

במקרה אחר, בו צדדים התגוררו ביחד עם ילדיהם ברוסיה ואשה רצתה להתגרש מבעלה.
לשם כך היא עקרה את ילדיה מרוסיה, מרכז חייהם ומקום חייהם הרגיל, הגיעה עימם לישראל בהציגה מצג כוזב ולפיו תשוב היא לרוסיה,
ומשהגיעה הנתבעת לישראל עשתה כל שביכולתה המשפטית להותיר את הקטינים בישראל לרבות באמצעות צווי עיכוב ופתיחת הליכים משפטיים רבים כנגד הבעל.

מעשה האשה הוגדר כחטיפה ובית המשפט קבע כי די בכך שהנתבעת ביצעה מעשה שכמוהו כחטיפה על מנת שהחוזה המשפחתי שהופר ואת התובע כמי שזכאי לפיצוי.

האשה חויבה לפצות את הבעל בגין נזקיו (עגמת נפש, שכ"ד, שיעורים פרטיים לילדיו וכו') שנעמדו ע"ס של כ- 74,000 ₪.
בנוסף, האשה חויבה גם בהוצאות בשל תביעותיה הלא סבירות בסך של 20,000 ₪ כהוצאות משפט.

נציין שפסיקת הוצאות כפיצוי בהליכים רגילים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה לרבות מזונות ומשמורת היא חריגה או נמוכה ביותר,
ואילו בתביעות של חטיפת ילדים בתי המשפט למשפחה עשויים לפסוק כפיצויי עבור הנזקים שנגרמו להורה ממנו נחטפו הקטינים.

גניבת זרע ופיצויים-

כאשר אנו מדברים על גניבת זרע, על פי רוב הכוונה היא למצב בו אשה נכנסת להריון מגבר בניגוד לידיעתו והסכמתו.
ההשלכות הן בדר"כ כלכליות, בשעה שאותו גבר עלול להיתבע למזונות אותו ילד, גם אם יוכח שהדבר היה ללא ידיעתו והסכמתו, ומתוך רצון להגן על אותו ילד הזקוק למזונותיו, למרות מחדלה של אמו.

אך הכרנו גם תביעת נזיקין בשל גניבת זרע ע"י אשה מבעלה בסמוך לגירושין-

למשל, אשה גנבה מבעלה זרע. במהלך שנות נישואיהם לא עלה בידי הזוג להביא ילדים לעולם, למרות ניסיונותיהם להפריות תוך רחמיות והם נפרדו ומאוחר יותר התגרשו לאחר שכרתו ביניהם הסכם גירושין.

בסמוך למועד סידור הגט, קיימו הצדדים יחסי מין לשם מתן זרעו של האיש לאישה וזו אכן נטלה את זרע האיש, בכלי אחסון כלשהו.
האישה נטלה את הזרע אל מכון רפואי, אשר שלח את הזרע לחו"ל, שם בוצע הליך הפריה חוץ גופית, קרי – הפגשת זרעו של האיש עם ביצתה של תורמת ביצית זרה (ככל הנראה תורמת שאינה יהודיה) בתוך כלי מעבדה (פרוצדורה זו מכונה – IVF).

יוער, כי הליך ההפריה בחו"ל בוצע מספר ימים לאחר סידור הגט.

לאחר הדברים הללו, הוחזרה הביצית המופרית לישראל וזו הוחדרה, אל רחמה של האישה, כשלושה חודשים לאחר שהצדדים היו גרושים ואף זמן מה לאחר שהאיש נישא שוב.

בית המשפט קבע כי ההרשאה שנתנה לאשה הייתה להפרייה תוך רחמית ולא חוץ רחמית כפי שנעשתה בפועל ולפיכך בית המשפט התייחס למקרה כאל גניבת זרע וקבע כי התנהגות האישה מהווה הן עוולה נזיקית,
של תרמית ורשלנות והן הפרת חובת תום הלב וההגינות החלה עליה, מכח היחסים המשפחתיים ששררו בינה לבין האיש.

נקבע כי על האישה לשפות את האיש בגין כל סכום, אותו הוא ישלם לה עבור מזונות הקטינה, .ובנוסף על האישה לשלם לאיש פיצוי בסך 100,000 ₪.

סיכום-

ראינו אפוא כי בתי המשפט מחילים את דיני החוזים ואת דיני הנזיקין גם בהליכים המשפחתיים מתוך ראייה כי "כאשר בני זוג מחליטים להתחתן הם מטילים "על עצמם מערכת של זכויות וחובות…
ולפיכך סוככת עליהם מטריית חובת תום הלב ופעולה בדרך מקובלת הקבועות בחוק החוזים (חלק כללי)… וחובת הזהירות שהעדרה מקימה את עוולת הרשלנות הנזיקית ו/או את עוולת הפרת חובה חקוקה.

תגיות: עורך דין גירושין
שתפו את הפוסט

 

Handle with care

פרטי התקשרות

שנתקדם יחד לצעד הבא?

    *שדה חובה

    מפת הגעה