פרידה מבן זוג

מוסד הידועים בציבור שהתחיל כפתרון לפסולי חיתון הפך לפופולארי מאוד בקרב זוגות רבים בעידן המודרני. הסיבה לכך טמונה באלטרנטיבה המאפשרת לזוגות לחיות את חייהם יחד, תחת קורת גג אחת ולנהל משק בית משותף ללא קיבועם במסגרת נישואין. זוגות המוגדרים כידועים בציבור אינם זוכים לכל הזכויות הניתנות לנישאים כדת וכדין, אך יחד עם זאת קיימת מגמה אינטנסיבית השואפת ליצירת שוויון תחיקתי. השוני נובע מעיגונם של נישואין ברוח ההלכה, בחוקיה של מדינת ישראל, כך שידועים בציבור אינם מוגדרים כנשואים ולכן אין פירודם כתהליך גירושים. במקרה של פרידה מבן זוג ידוע בציבור, נטל ההוכחה על חלוקת רכוש גבוה יותר ומוטל על כתפי זה הטוען לזכותו ברכוש בן/בת זוגו.

פרידה מבן זוג – נטל הוכחת שיתוף

בעת פרידתם של בני זוג הידועים בציבור על הצד הטוען לזכות לשיתוף להוכיח כי אכן התקיים שיתוף בנכסים. חובת ההוכחה נובעת מטיב יחסיהם שאינם מוסדרים בנישואים. קיומו של מוסד הנישואים מהווה אסמכתא לכוונת שתוף, דבר שאינו חד משמעי בקרב זוגות הידועים בציבור או תואם את הדינאמיקה ברצונותיהם המשתנים. בעקבות זאת, בית המשפט בפסיקתו קבע כי על בני זוג הידועים בציבור תחול "הלכת השיתוף", כאשר נטל ההוכחה יחול על תובע לשיתוף בנכסים. בין אם בשיתוף כללי או בנכס ספציפי, על התובע להוכיח כוונה אמיתית וראיות שיגבו את רצונו לשיתוף בנכסים שנצטברו במהלך הקשר, כמו גם לנכסים שהביא כל צד למערכת.

"מזונות משקמים"

בעת גירושין זכאית האישה, עד קבלת הגט, למזונותיה מתוקף הדין האישי. אך נשאלת השאלה האם חובת המזונות תקפה גם לגבי פרידה מבן זוג הידוע בציבור. על פי פסיקתו של פרופ' אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, נקבע כי ניתן לחייב ידועים בציבור במזונות מכוח קיומו של הסכם מכללא שלפיו התחייב בן הזוג לזון את האישה. בנוסף, ידועה בציבור זכאית לתבוע מזונות בעבור תקופת חייהם המשותפת תחת אותה קורת גג והן בתקופה שלאחר הפירוד, להבדיל מזוג נשוי. מזונות אלו נקראים "מזונות משקמים" ומתבססים בין השאר על צדק והגינות.

ילדים מחוץ לנישואים

ילדים מחוץ לנישואין

ילדים מחוץ לנישואין, מוגדרים על פי שיטות המשפט הקלאסיות כבלתי חוקיים. פרוש הדבר הוא שבין הילד לאביו לא מתקיימת מערכת הזכויות והחובות ההוריות במלואה. כבר במשפט הרומי נעשה הקישור בין יחסי הורים וצאצאיהם לעקרון "המשפחה החוקית". גישתו הדגישה כי ילד שנולד מחוץ לנישואין אינו חוקי ואינו מוגדר כבנו של אביו הביולוגי. בנקודה זו נכנס המשפט העברי להגנתו של הילד, תוך אימוץ תפישת המשפחה הביולוגית הטבעית. זו מגדירה כי אהבות ואמהות נקבעים לפי הקשר הביולוגי בין ההורים לילדיהם ללא כל קשר להיוולדם מחוץ למסגרת הנישואין.

המגמה המאפיינת את העשורים האחרונים שואפת להקנות לילד, הנולד בנסיבות אלו, את אותן הזכויות הניתנות לילד רגיל, תוך שיפור מעמדו.

ילדים מחוץ לנישואין –  מעמד חוקי

המשפט הישראלי במשך עשרות שנים, כמו גם היום, נוהג לפי המשפט העברי שאינו עורך את ההפרדה המלאכותית בין הורות ביולוגית להורות משפטית. אם כי בשלב מסוים הייתה ניכרת השפעת יסודות המשפט השרעי שלפיו אם הילד נולד מחוץ לנישואין, לא נחשב לבנו החוקי של מולידו ולכן אינו חייב במזונותיו. הודות לחידוש המונח "אבהות אזרחית" על ידי בית המשפט העליון, זכויותיו של ילד זה שוות לזכויותיו של ילד רגיל. על כן במקרה של גירושין, דין מזונותיו כדין ילד שנולד להורים נשואים. בנוסף, לעניין ירושה, ילד שנולד למנוח מחוץ לנישואין והוכר על ידי אביו כבנו, יורש את אביו יחד עם ילדיו החוקיים של המנוח.

דינו של ילד שנולד מגניבת זרע

גניבת זרע הינה מושג המתייחס לתחושה אינדיבידואלית של גבר החש כי האישה עמה קיים יחסים הרתה מזרעו ללא הסכמתו, ידיעתו או רצונו. התפישה המשפטית אינה מקלה ראש בדבר טובת הילד וגורסת כי גבר המקיים יחסי מין עם אישה צריך להיות ער ואחראי לכל התפתחות כתוצאה מהמעשה.

לכן, במקרה של התעברות, בין אם בטעות או במרמה, עדיין חייב הגבר במזונותיו של הילד, וכל טענה לגניבת זרע לא תהווה הגנה בעבורו בעת תביעת אבהות. קביעת זהות האב מאפשרת לבנו לרשת אותו בבוא העת.

הסכמי גירושים בשיתוף פעולה

הסכמי גירושים ללא מחלוקת בין בני הזוג

גירושים בהסכמה מהווים מעין נקודת אור בתהליך מאוד אמוציונאלי, שהופך להיות קשה ומסובך עוד יותר כשגם מעורבים בו ילדים. גירושין ופירוק התא המשפחתי משפיעים מבחינה פסיכולוגית על ההורים וגם על הילדים. כשהתהליך מתרחש בלהט הרגשות, ללא שיקול דעת מעמיק או נכונות לגשר על הפערים ולסיים בדרכי נועם, התוצאה היא ילדים הנקרעים בין נאמנותם לאב או לאם. הקרע והבעיות הפסיכולוגיות הנלוות משפיעים רבות על עיצובם ועל "תמונת המצב" בחייהם הבוגרים במידה והבוגרים בחייהם לא מרסנים את האמוציות ולא שמים לנגד עיניהם את טובת ילדיהם. גירושין ברוח טובה אינם תרופת פלא ודאית להעלמת הבעיות הללו, אך הם בהחלט יכולים להפחית משמעותית את תופעות הלוואי.

גירושים בהסכמה – הסכם גירושין

פעמים רבות הסכם גירושין הוא "דרך המלך" במסגרתו נתן לסיים את סאגת הגירושין במהירות ובמינימום נזיקין, הורים וילדים כאחד. בשל חשיבותו הרבה בעיצוב החיים שאחרי הגירושים, עליו להיות מנוסח על ידי עו"ד גירושין בקיא ומנוסה, שנוטה לכיוון של גירושים בהסכמה ולללא מריבות. הנ"ל יכול  להעלות רעיונות שיטיבו עם שני הצדדים בנושאים רוויי מחלוקת. מעבר להסדרת חלוקת הרכוש, ההסכם מהווה מנגנון קבלת החלטות המשפיע ישירות על הקטינים וכולל את זהות ההורה המשמורן והסדרי הראיה היומיומיים ובימים מיוחדים ( חגים, חופשות), הערבויות שיש לספק במקרה של הוצאת הילד מהארץ וחינוכו. בנוסף, נקבע גובה מזונות הילדים, מועד התשלום ומשכו.

גירושים בהסכמה – מעבר לנוסח היבש

מעבר לדוקומנטציה הרשמית ישנן פעולות שאינן כלולות בהסכם אך מחייבות את ההורים מבחינה אנושית כלפי ילדיהם. מרגע קבלת ההחלטה על פירוק התא המשפחתי יש לשתף את הילדים במתרחש כדי ליצור אצלם וודאות וסדר ככל שניתן. פעמים רבות הורים אינם קשובים לצרכי הילד והופכים אותו לכלי ניגוח, כמובן התוצאה עשויה להיות עגומה וכדי להימנע ממנה, חשוב להיעזר בסיועם של גורמים מקצועיים כדוגמת פסיכולוג ילדים

ירושה

לעתים מתעוררות מחלוקות ותביעות בדבר ירושתו של המנוח. חוק הירושה מאיר את התמונה הכוללת ומהווה מענה לכל סוגיה או מחלוקות "סובבות ירושה".

באופן כללי ירושה מתייחסת להעברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי הנקוב בצוואה. במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר. אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק, המדינה היא היורשת על פי דין. כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש.

ירושה – מיהם היורשים על פי דין ?

היורשים על פי דין אלו הם בן/בת זוגו של המנוח, ילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו ודודיו של המוריש והורי הוריו. בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין אך אם המוריש הניח ילדים, נכדים או הורים, אלו יטלו חצי מהעזבון. אם הניח המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים, אלו ירשו שני שלישים וזאת במידה והם לא ילדים.

אם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון. אם המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה, יורש בן הזוג את העזבון כולו וזאת בהנחה ואין למנוח ילדים. סדר העדיפות בחלוקת ירושה בין קרובי המנוח מתחלק כך- ילדי המוריש קודמים להוריו והוריו קודמים להורי-הוריו. ירושה נחלקת בין הילדים בצורה שווה.

זכות ירושה של המדינה

במקרה של ירושה נטולת יורשים מקרב בני משפחתו של המוריש, המדינה יורשת על פי דין. ירושה זו תשמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם בתחום שוויים של נכסי העזבון (אחרי סילוק חובות העזבון), תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים -לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש, לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו, לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין .

עורך דין גירושין לעריכת צוואה איכותית

קיימת חשיבות מכרעת בעריכת צוואה על ידי עו"ד גירושין המוסמך לכך. שכן מדובר במסמך בו אדם מצווה את חלוקת רכושו אחר מותו. בישראל נהוג הכלל לפיו הצוואה גוברת על כל הוראת חוק אחרת, כלומר אדם יכול לנשל את קרוביו בצוואה – והדבר יהיה חוקי וכשר. עריכת צוואה על ידי עורך דין גירושין מיומן מבטיחה כי הצוואה תעמוד בכל הדרישות המהותיות והצורניות הקבועות בחוק ולא תתבטל לפתע בשל סיבה כזו או אחרת. וכמובן, ניסוח מדוייק ימנע פרשנויות שונות.