פוסטים

גירושין

החקיקה בתחום הגירושין במדינת ישראל נחלקת לדין האישי-דתי ולדין האזרחי והטריטוריאלי המתנהלים בערכאות התואמות להם. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין) קובע כי נישואין וגירושין יידונו ברוח ההלכה, בביה"ד הרבני. בתי המשפט האזרחיים, הפועלים מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה 1995, מטפלים בעניינים הכרוכים בגירושין כאשר אחד הצדדים או שניהם, פונים ומקנים להם סמכות זו. בתי הדין הרבניים עוסקים בעיקר בפן של אישור הסכמי גירושין, תביעות בענייני גירושין ובסידור גיטין וכמובן כל הכרוך בתביעות גירושין. בעוד שעיקר עיסוקם של בתי המשפט לענייני משפחה מתרכז בהסדרת הסכמים ותביעות בענייני רכוש ומשמורת ילדים.

גירושין – חלוקת רכוש

סוגיית חלוקת הרכוש אינה מהווה דאגה, כאשר ישנו הסכם ממון המונע התכתשויות בדבר חלוקת רכוש במקרה של גירושים. ההסכם נפוץ גם בקרב "ידועים בציבור" ובעיקר בקרב זוגות שיש ביניהם הבדל משמעותי מבחינת הון ורכוש. ההסכם נערך בקרב "ידועים בציבור" בשל נטל ההוכחה על הדורש בשיתוף הרכוש, שאכן לו ולבן/בת זוגו יש רכוש משותף.

גירושין – מזונות האשה

אישה נשואה זכאית לקבלת מזונות אישה מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג ,לפי כלל הזהב – 'עולה עימו ואינה יורדת'. השיקול העיקרי בקביעת גובה מזונות אישה נקבע על פי יכולתו הכלכלית של הבעל ורמת החיים בה הוא חי. כשבית הדין הרבני או לחילופין בית המשפט לענייני משפחה קובע מה יכולתו הכלכלית של הבעל, הוא מתחשב ברכושו של הבעל, כושר השתכרותו (הנוכחי והפוטנציאלי גם יחד) וכן הכנסותיו מנכסים שברשותו. החובה שמוטלת על הבעל בתשלום מזונות אישה, חלה רק לגבי אישה נשואה, משמע, כל עוד בני הזוג נשואים – חלה חובה זו על הבעל והוא צריך לדאוג לכל מחסורה של אשתו – מזון, ביגוד, הוצאות דיור ועוד.

גירושין- מזונות הילדים

הסמכות לדון בעניין מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין מזונות ילדים. למעשה, כל ילד זכאי למזונות מהוריו, גם אם הוריו אינם נשואים זה לזה, גם אם אביו מעולם לא ידע על קיומו וגם אם אביו נשוי לאישה שאינה אימו. מזונות ילדים נקבעים על פי צרכי הילד ויכולת הוריו לספקם. אם ההורים יהודיים, הדין החל הוא הדין העברי, לפיו האב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל 15. במזונות ילדים שהם מעבר לסכום ההכרחי, חייבים שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם (מגיל 15-18). באופן עקרוני מזונות ילדים משולמים עד גיל 18. יחד עם זאת לבית המשפט לענייני משפחה זכות לחייב בתשלום מזונות ילדים גם לאחר גיל זה בתקופת לימודים או במהלך שירות החובה בצה'ל. גובה תשלום המזונות הינו בדרך כלל 1/3 מסכום מזונות הילדים ששולם עד כה.

גירושים

גירושים

התחלת התהליך – הגשת כתב תביעה

כולנו חוששים מהיום בו נאלץ להתמודד עם שברון לב ופרידה מבת/בן הזוג שלנו.

אמנם ביום הנישואים אנו מלאים בתחושות אושר ואופטימיות אינסופית, אך כולנו יודעים שלצערנו כל זה יכול להיגמר ביום מן הימים במאורע מצער כמו גירושים ועלינו להיערך בהתאם.

גירושים הם תהליך המתחיל בהגשת כתב תביעה אחד או כמה תביעות להכרעת בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
בתחילה, פונים אל עורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה לשם ניסוח כתב התביעה, צרוף החומר הרלוונטי, מילוי הטפסים המתאימים,
חתימה על תצהיר והגשת התביעה במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני המתאימים מבחינת הסמכות המקומית.

בכתב התביעה קיימת חשיבות מכרעת בפירוט הרקע לסכסוך גירושים והעלאת עמדתם ודרישותיהם של התובעים. בתום התהליך,
כתב התביעה מוגש במזכירות בית המשפט בית הדין ולאחר תשלום האגרה המתאימה, כתב התביעה נמסר במסירה אישית אל הצד שכנגד אשר חותם על אישור מסירה מתאים.

כמובן, שאם שני הצדדים חפצים להתגרש, הם יכולים להגיש בקשת גירושים משותפת. במקרה של בקשה משותפת, ההליך יהיה הרבה יותר מהיר, כיוון שלא יהיה צורך בהוכחת עילות גירושים על פי הדין.

קבלת כתב תביעת גירושים ואו תביעות אחרות על ידי הצד שכנגד

לאחר קבלת כתב התביעה בנושא גירושים ואו תביעות אחרות, הצד שכנגד מתחיל לפעול במהירות על מנת למצוא מענה כנגד כל סעיף וסעיף.
אם מדובר בתביעת מזונות יש להגיש כתב הגנה תוך 15 יום, וביתר התביעות יש לתת מענה תוך 30 ימים (זאת בבית המשפט).

במהלך התקופה המדוברת יש לערוך תשובה (בבית המשפט) לתביעת המזונות וליתר התביעות, במסגרת מסמך משפטי הנקרא 'כתב הגנה'.
יש להגיש כתב הגנה נפרד לכל תביעה שנתקבלה. כתב ההגנה אמור להכיל את כל המידע והמסמכים שיאפשרו לבית המשפט להבין היטב את עמדתכם ולקבל את גרסתכם.

אם לא יוגש כתב הגנה במועד הנקוב, ללא קבלת ארכה מתאימה מעורך הדין של הצד שכנגד או מבית המשפט,
יהיה הדבר לרעתכם שכן ניתן יהיה לבקש פסק דין על סמך כתבי התביעה לרבות בנושא גירושין, מבלי שבית המשפט יהא מודע לגרסתכם.

הסכם גירושים

מוטב לנהל משא ומתן או הליך גישור לקראת הסכם גירושים. אם הצלחתם להגיע להסכם זה, הוא יאושר בדיון הראשון או בתאריך קרוב יותר,
יקבל תוקף של פסק דין, ויסיים את ההליכים המשפטיים. אם לא הגעתם לידי הסכם, יהיה עליכם להמשיך בהליך המשפטי.

גירושין – סיטואציות מורכבות בעניין משמורת ילדים

לאחרונה פורסמה כתבה באתר גלובס על פיה אישה דורשת מבעלה תשלום דמי מזונות למרות שהילדים גרים אצל האב, סיטואציה מוזרה ואף מורכבת במקצת. עו"ד אביבית מוסקוביץ' – מומחית גם לעינייני גירושין וגם לעניין דיני משפחה מתייחסת לכתבה ועונה על שאלות חשובות הנוגעות לגרושים עם ילדים.

1. הרי המזונות מוענקים לילדים ולא לאישה, מה העילה שבגינה יכולה האישה לתבוע דבר כזה? א. המזונות מוענקים ליילדים, אך במידה ולא משולמים הרי שמקום ביצוע פסק הדין הוא לשכת ההוצאה לפועל. כלומר כל עוד האם אוחזת ביידיה פסק דין תקף הרי שלשכת ההוצאה לפועל תבצע אותו מבלי להתחשב בכך שהיילדים אינם גרים אצל האם. את פסק הדין יש לבטל בבית המשפט ורק כך תעצר הגבייה על ידי האם.

2. מה עושים במקרים שהבעל, מסיבות שאינן תלויות בו (משכורת נמוכה למשל), אינו עומד בדמי המזונות? ב. אם האב לא עומד בתשלום המזונות עליו להגיש תביעה להפחתת מזונות . יש ליזכור שרק במידה והאב יוכיח שינוי נסיבות מהותי של מצבו ( כך קובעת הפסיקה ) יופחתו המזונות.

3. האם תשלום דמי מזונות זהו דבר שיכול להתבטל עפ"י בקשה מפורשת של הילדים? (אם יצאו לעבוד למשל). ג. כל עוד הילדים הינם קטינים , מבחינה חוקית ההורים הם האפוטרופסים שלהם והם שמקבלים החלטות עבורם. ילד לא יכול לתת הוראה שכזו. יש ליזכור שהיות וילדים הם ברי השפעה הרי שלו היתה אפשרות חוקית כזו לצערנו הורים רבים היו משתמשים ביילדיהם ככלי ניגוח בהורה השני.

4. האם יכול בית המשפט לפסוק משמורת לאחר מהצדדים (הגרושים) ללא הסכמתם של הילדים לכך? ד. בית המשפט בהחלט יכול לפסוק משמורת ללא הסכמת הילדים. בית המשפט נוהג להזמין תסקיר סעד מלשכת הרווחה בטרם החלטה על המשמורת וכך מחליט היכן תהיה המשמורת. לשכת הרווחה בוחנת את טובת הילד וכך מגיעים להחלטות.

כמובן ככל שילד מבוגר יותר יטו לקבל יותר את דעתו ולהתחשב בה, אך לבית המשפט שיקול דעת בלתי תלוי בילד.

זוגיות במשבר – טיפול זוגי או הליך גירושין

הזוגיות המודרנית

זוגיות, בעיקר בימינו, אינה דבר פשוט. בעשורים האחרונים ישנה מגמה הולכת וגוברת של הסתכלות פנימה, של בחינה תמידית, ושל שאילת שאלות עלינו, על חיינו ועל הבחירות שלנו. גם מוסד הנישואים מושפע מאוד ממגמה זאת. כיום הזוגיות ה"קלאסית" של זוג המתחתן ונשאר יחד לנצח היא לא האפשרות היחידה.

כיום יש מגמות ותופעות אחרות – פרידות וגירושין נפוצים מאוד, ומסיבה זאת ועוד ישנם זוגות המחליטים שלא להתמסד, או עוברים טיפול זוגי באופן סדיר. זוגות נשואים רבים חווים משבר ביחסיהם בשלב כלשהו ואז הם שוקלים לעבור טיפול זוגי או ללכת לכיוון פרידה שבעקבותיה הליך גירושין. אין ספק כי לכל אחת מבחירות אלו יש משקל ומשמעות לעתיד.

ההבדלים העיקריים

טיפול פסיכולוגי בכלל ובעיקר טיפול זוגי פופולאריים מאוד בשנים האחרונות ככלי להתמודדות עם משברים. טיפול זוגי מועבר בדרך כלל על ידי פסיכולוג המומחה לנושא, אך כיום מקובל לפנות גם לעובדים סוציאליים המתמחים במשבר בנישואים, לסדנאות שונות במכונים או אפילו למאמן אישי בתחום הזוגיות. ההחלטה להתחיל תהליך של טיפול זוגי אינה פשוטה ומחייבת אופטימיות מסוימת של הזוג לגבי המשך דרכו וידיעה כי למרות התקווה והנכונות לפתור בעיות משותפות אין זה מפגש חד פעמי אלא תהליך ארוך וקשה. גם בחירה בכיוון של הליך גירושין אינה קלה כלל וכלל.

החלטה זאת מתקבלת בדרך כלל לאחר ייאוש של אחד מהצדדים או שניהם מהזוגיות. לעתים החלטה זאת מתקבלת לאחר ניסיונות לשקם את הקשר, כגון תהליך של טיפול זוגי, ולעתים הליך גירושין הוא תוצאה של פגיעה קשה באמון אחד הצדדים (או שניהם) בעקבות בגידה או מעילה בכספים. לעתים קרובות מצפה אחד הצדדים לעליה באיכות החיים כתוצאה מהגירושין, בין אם כלכלית או נפשית.

מבט לעתיד

בחירה בין טיפול זוגי לבין הליך גירושין מחייבת הסתכלות ובחינה מעמיקה של הקשר ושל כל אחד מהצדדים. חשוב מאוד שהזוג יהיה כן עם עצמו ועם השני בנוגע לתרומתו לקשר, למשברים בעבר (אם היו) ולמצב הנוכחי. כמו כן, חשובה תקשורת בין בני הזוג בכדי להגיע להחלטה הנכונה ביותר, בעיקר כאשר מעורבים ילדים. הליך גירושין עשוי להיות תהליך ארוך, קשה ואף אכזרי, אך קיימת גם אפשרות בה שני בני הזוג מגיעים להחלטה משותפת להתגרש ולעבור הליך גירושין קצר ככל האפשר.

בכל אחד מהמקרים – טיפול זוגי או הליך גירושין – תקשורת היא מילת המפתח לשיתוף פעולה אשר מקל על הכאב. זוגות רבים אשר בחרו ללכת לכיוון של הליך גירושין הגיעו למסקנה זאת לאחר ניסיונות לשיקום היחסים, כך שהם יכולים להתנחם בכך שעשו הכול על מנת להציל את הקשר. בחירה בין טיפול פסיכולוגי זוגי לבין הליך גירושין היא בעצם ההבדל בין קשר שיש בו עוד תקווה לבין חוסר רצון להישאר כזוג. כך או אחרת, כל אחת מההחלטות אינה קלה אך בסופה יש תקווה לחיים חדשים עבור כל אחד מבני הזוג או שניהם יחד.

אבות משמורנים

עד לשנים האחרונות, כאשר רצו בני זוג להתגרש, קיבלה האם את הילדים לחזקתה באופן כמעט מיידי.
היום הדברים כבר אינם ברורים כל כך. בעת סכסוך, ניתן לראות מקרים בהם יותר ויותר אבות מקבלים את המשמורת לידיהם.

חזקת הגיל הרך, לפיה ילדים עד גיל שש יעברו באופן כמעט אוטומטי לחיות עם האם (למעט במקרים קיצוניים,
בהם היא אינה כשירה לגדל את ילדיה), כבר אינה חד משמעית היום ופקידי סעד, כאשר טובת הילד מעידה על כך שהחיים בחסות אביו ייטיבו עימו,
וכאשר בדיקה מקצועית תומכת במסקנתם – נוטים לתת את המלצתם בהתאם.

גברים תופסים היום אחרת לגמרי מבעבר את תפקידם בתור אבות. האמירה המשעשעת "אנחנו בהריון" נשמעת לעיתים תכופות.
הם קמים בלילה אל התינוק הבוכה, מתרגשים מתפקידו בהצגות הגן, עוזרים בהכנת שיעורי הבית ולעיתים אף בוחרים לעבוד מהבית על מנת לגדל את הילדים.
ניתן לראות מקרים רבים בהם אבות מגדלים את ילדיהם למופת, ומספקים את כל צורכיהם.

יחד עם זאת, על אבות המבקשים לקבל את החזקה על ילדיהם, מוטלת החובה לגלות מעורבות אמיתית ועקביות
על מנת שלא להיחשד באקט נקמני או רצון לשלם פחות דמי מזונות לאחר הליך הגירושין.

במשפחות בהן האב יודע את כל שמות החברים והחברות של הילדים, זוכר בעל פה את מספר הטלפון של רופא השיניים
ויודע להתיר קשרים בשיער מבלי לגרום לילדה לדמוע, הוא זכאי גם למעמד גבוה יותר מזה של אורח בסופי שבוע.

גם במקרים בהם ההורים אינם נשואים, זכאי האב לתבוע משמורת על ילדו. על מנת שזה יקרה,
הוא צריך להוכיח לבית המשפט כי שהיית הילד בחזקתו הינה לטובת הילד וכי העברת המשמורת מוצדקת למרות החסרונות הכרוכים ביצירת השינוי בחיי הילד.
בקבלת החלטתו, יקח בית המשפט בחשבון גורמים כגון גילו של הילד, מידת האינטליגנציה וההבנה שלו, ויתחשב, או יקשיב לפחות, להעדפתו האישית, בתנאי שלילד מלאו 12 שנים לפחות.

המציאות של היום מצביעה על נשים רבות המפתחות קריירה מצליחה, ועל אבות שמתפקדים בהצלחה רבה בתפקיד ההורה העיקרי.
מציאות זו מובילה אל יותר ויותר מאבקים על משמורת הילדים.

פסק דין לגבי משמורת ילדים אינו מהווה את השורה האחרונה וניתן להפכו כאשר הנסיבות משתנות.
בין אם מדובר בפסק דין או בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין. כך למשל, אם בעת הגירושין קיבלה האם את החזקה על הילדים אך במרוצת הזמן חל שינוי במצבה הבריאותי,
או הוכח שהיא מזניחה אותם או כל שינוי נסיבות מהותי דומה, אזי יכול האב, במידה ויימצא כשיר על ידי תסקירים של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, לקבל את המשמורת לידיו.

שלכם,
עו"ד אביבית מוסקוביץ
מומחית לענייני דיני משפחה

עשה/י ואל תעשה כשפניך להליך גירושין

מקבץ טיפים למתגרשת מאת עו"ד אביבית מוסקוביץ', מומחית דיני משפחה ולהליכי גירושין.

1. שמור/י על חשאיות – לשמירה על חשאיות חשיבות מכרעת בהליך גירושין. הליך הגירושין הינו הליך קשה מבחינה רגשית ולכן הצורך הראשוני של הצדדים הינו לשתף את הסובבים אותם. למרות כל זאת, יש להימנע מלחשוף צעדייך לסביבה הקרובה ובמיוחד באם טרם פנית לקבלת ייעוץ משפטי אצל עו"ד המתמחה בגירושין.

אותם המקשיבים עלולים במכוון או שלא במכוון לספר לבן/בת הזוג על הצעדים המשפטיים המתוכננים ובכך לסכל את אפקט ההפתעה ואת היתרון היחסי בהליך הגירושין. לעולם לא תוכל/י לדעת באמת מי מחבריך מצדד בך ומי בבן/בת זוגך.

שמירה על חשאיות בעניין צעדייך הכרחית גם בעת שיחות המתקיימות בטלפון ו/או באינטרנט. יתכן שבן/בת זוגך התקין/נה מכשיר הקלטה על הטלפון בבית, על הטלפון הנייד שלך וגם על המחשב.  בנוסף, תהא/י מודע/ת לכך כי יתכן ובן/בת זוגך נושא/ת על גופו/ה מכשיר הקלטה על מנת להקליט עימך שיחות אשר יהוו ראיות בערכאות המשפטיות, כגון הודאה של אשה שבגדה בגבר.

2. בדוק/בדקי  את זכויותיך ואת מצבך המשפטי – בין אם ברצונך להתחיל בהליך גירושין ובין אם נגררת אליו, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בגירושין על מנת לקבל תמונה מלאה לגבי זכויותיך וחובותיך כלפי בן/בת זוגך וילדיך וכן לצורך בניית אסטרטגיה שתוביל אותך לניצחון.

אל תקל/י ראש בעניין שכן המדובר בהליכים מכריעים וחשובים בחייך וייעוץ משפטי בתחילת ההליך יכול למזער נזקים ולחסוך כסף רב בהמשך.

3. אם את/ה חושש/ת כי בן/ת זוגך עומד/ת להגיש נגדך תביעה – עשה/י כל מאמץ להקדים אותו/ה – בניהול הליך גירושין חשוב להימצא תמיד עם היד על הדופק. הקדמת בן/בת זוגך בפניה לערכאה המשפטית, המשרתת את מטרותייך, תקנה לך ראשוניות במסגרת "מירוץ הסמכויות", המתקיים בין בית הדין הרבני לביהמ"ש לענייני משפחה ותאפשר לך לנהל ולהוביל את התביעה בערכאה בה בחרת.

בכל מקרה היוועץ/י בעו"ד המתמחה בענייני גירושין על מנת לזכות "במרוץ הסמכויות" שכן הדעה הרווחת לפיה בכל מקרה עדיף לאשה לתבוע בביהמ"ש למשפחה ולגבר בביה"ד הרבני אינה נכונה בכל המקרים.

4. הכנה ואיסוף ראיות – איסוף חומר רקע וגיבוש תשתית ראייתית, הנסמכת על השגת מידע וצילום מסמכים, אשר מעידים הן על על רכוש וזכויות המצויים בידי הצד השני, הן על בגידה ו/או התעללות נפשית או גופנית יסייעו לך לתמוך בטיעונך ולהשיג עדיפות בסוגיות עקרוניות בתיק גירושין.

אסוף/פי כל מידע אפשרי על מצב הנכסים שלכם ושל בן/בת זוגכם, וכן בכל הנוגע להכנסותיו/ה. עם גילוי הרצון להתגרש, מסמכים מהותיים עלולים להיעלם באורח פלא.

5. יש לזכור כי בגירושין – כל מקרה הוא לגופו – מכרים, קרובים או חברים אשר התנסו בעבר בהליך גירושין ינסו תמיד להעניק לך עצות המבוססות על ניסיונם האישי עת היו מעורבים בסכסוך גירושין. לרוב המדובר בעצות שאינן מתאימות לנסיבות המסוימות של המקרה שלך. נקיטת פעולה כלשהי בהתבסס על עצות אלו של "יודעי דבר" עלול לגרום לך נזק בלתי הפיך ולשבש את ניהול אסטרטגיית הגירושין הפרטית שלך ועל כן יש להישמר מעצות שכאלו הגם שהינן מאנשים אשר רוצים בטובתך. זכור/י, כל מקרה שונה ולכל משפחה נתונים עובדתיים שונים.

6. אל תאפשר/י הגדלת יתרת חובה בחשבון המשותף בכוונה תחילה – לרוב החוב בחשבון הבנק המשותף יחולק בין שני בני הזוג מעצם היותם בעלי החשבון.

במידה והינך חש/ה כי את/ה ניצב בפני הליך גירושין, בדוק/י האם יש הוצאות חריגות בחשבון הבנק המשותף ו/או בכרטיסי האשראי ובמידה והינך נוכח/ת כי אכן כך הדבר, ניתן לפנות לבנק ולתת הוראה חד צדדית כי כל חיוב בחשבון יבוצע רק בהסכמת שני בעלי החשבון. בדרך זו את/ה עשוי/ה  למנוע הסתבכות כספית ומלכודות שיתכן שהצד השני טומן ואשר לעיתים מטרתו להראות רמת חיים גבוהה ובכך לזכות במזונות גבוהים ו/או ליטול כספים במטרה להשתמש למטרותיו הפסולות ועוד.

7. שים/מי חפצי ערך במקום בטוח על מנת למנוע מבן/בת זוגך להעלימם – בהליך גירושין עלולים להיעלם בדרך פלא חפצים יקרי ערך מבחינה כלכלית ורגשית (כגון תכשיטים יקרי ערך, מזכרות, תמונות בעלי ערך רגשי רב). על מנת להימנע ממצב זה הקפיד/י לשים את חפצייך יקרי הערך, במקום מבטחים בו לא ימצאו ע"י בן/בת זוגך.

8. אל תערב/י את ילדיך בהליך הגירושין – עליך לזכור כי המשבר הינו בינך לבן/בת זוגך בלבד. לכן, ככל שהילדים יהיו רחוקים ממוקד העימות בינך לבין בן/בת זוגך כך הנזק שייגרם להם יהיה קטן יותר. מומלץ כי דווקא בתקופה קשה זו של הליך הגירושין תהא/י קשוב/ה לילדים ותשקיע/י בהם זמן ותמיכה רגשית ולא תשתמש/י בהם ככלי ניגוח בבן/בת הזוג.

זכרו שאתם מבוגרים ואישיותכם כבר התעצבה, שלא כמו ילדיכם אשר יתכן כי עדיין רכים בשנים.

9. ערוך/כי צוואה בה תקבע/י מי ירש את רכושך – כל עוד בני זוג נשואים, יורש/ת בן/בת הזוג הנותר מחצית מכל רכושם, עפ"י חוק, אלא אם כן קבעתם אחרת בצוואה. על כן, ועל מנת שלא לקחת סיכון, מומלץ לערוך צוואה בה יקבע למי תרצה/י להוריש רכושך.

10. אין לנקוט באלימות מכל סוג שהוא – למרות שהליך הגירושין הינו הליך קשה מבחינה רגשית, אסור לנקוט באלימות נגד בן/בת הזוג השני. אלימות עלולה להוביל להרחקתו של בן הזוג האלים מבית המגורים ואף לגרום להעמדתו לדין פלילי. לכן נהג/י באיפוק ובשליטה עצמית על מנת לעבור את הליך הגירושין בשלום.

הליך גירושין ומסורבות גט – כיצד זה פועל

בכתבה ספורסמה באתר NRG של מעריב פורסמה סטטיסטיקב על פיה משנת 1995 ועד שנת 2008 נפתחו לא פחות מ-40,000 תיקי גירושין אשר לא ניתן בהם גט. התופעה של מסורבות גט רחבת ההיקץ מעמידה את המסורבות בסיטואציות מורכבות. עו"ד אביבית מוסקוביץ עונה מנסיונה רב השנים בתיקי גירושין מורכבים במיוחד – אילו כלים עומדים לרשות המסורבות?

1. אילו כלים עומדים לרשות מסורבות גט על מנת לזרז את התהליך ולהוציא אותו לפועל?

כפי שהוצג בכתבה תופעת מסורבי ומסורבות הגט הינה תופעה רחבת היקף.

למעשה זוג שנישא כדת משה וישראל צריך להתגרש באותו האופן ולפיכך על אותו הזוג לתת/לקבל גט בבית הדין הרבני.

ישנם זוגות רבים אשר מגיעים להבנה והסכמה ואז תפקידו של עורך הדין בהליך הגירושין מתמצה בעיקר במתן הסבר לצדדים לעניין החוק והפסיקה הרלוונטיים לעניינם, סיוע במשא ומתן לפי הצורך, עריכת הסכם, וליווי בתהליך הגירושין.

יחד עם זאת ככל שאין הסכמה בין הצדדים לענין עצם הגירושין הרי שבן/ בת הזוג החפצים בגירושין צריכים שתהיה להם עילה הלכתית לגירושין. למשל אשה שזנתה תחת בעלה וכו' .

יחד עם זאת יכול להיווצר מצב במסגרתו ניתן פסק דין לחיוב בגט (כמובן כאשר ישנה עילה הלכתית ) ולמרות פסק הדין יעגן בן זוג אחד את משנהו.

לצערי מדובר בתופעה רחבת היקף אשר אחד הצדדים עושה דין עצמי, מבזה החלטה שיפוטית ושולל את החרות של בן זוגו בדרך כלל ממניעי נקם, סחטנות כלכלית ועוד…

2. במידה וקרה מקרה ובני הזוג כבר אינם חיים יחד ועדיין לא התגרשו באופן רשמי, כיצד ניתן לעמוד בעול הכלכלי (מזונות לצורך העניין), והאם מבחינה חוקית מוסורבות גט יכולות לקבל דמי מזונות כלשהם במידה והן כבר לא חיות עם הבעל ומגדלות את הילדים לבד?

ככל שהדבר נוגע  לאנשים המעגנים את בני זוגם למרות פסק דין לחיוב בגט הרי שכאשר מדובר באשה תמיד קיימת האפשרות להגיש תביעת מזונות מדין מעוכבת. בדרך כלל המזונות שיפסקו יהיו גבוהים ממזונות אשר היו פוסקים לאותה האשה במסגרת תביעת מזונות המוגשת תוך כדי ניהול תביעת גירושין היות ויש בהם עונשיות והמגמה מאחרי פסיקה כזו היא לגרום לאותו הבעל ליתן לאשה את גיטה.

מעבר לכך ישנה אפשרות להטיל סנקציות על מי שמסרב לתת גט כמו סנקציית מאסר, שלילת החרות לצאת מהארץ ועוד…

ככל שמדובר במזונות ילדים הרי שאין כל רלוונטיות לעגינות והילדים זכאים למזונותיהם בין אם הוריהם נשואים, בין עם עגונים ובין גרושים.

לכל מטבע שני צדדים

עו"ד אביבית מוסקוביץ מתראיינת לאתר בייבילי בעניין הורות אחרת, כל מה שקשור בהסדרי  ראיה, משמורת , מזונות ועוד..

הפן הכלכלי והפן הרגשי שמאחורי הכסף מאת:שירלי גולן

בעידן המודרני, כסף הוא כבר מזמן לא רק כלי לאספקת צרכי מחייה בסיסיים, אלא גורם רב השפעה על רמת חיינו, על הגשמת חלק מחלומותינו ועל איכות החיים שאנחנו רוצים להבטיח לילדינו.
אמנם, הבאת ילד לעולם היא החלטה משמעותית המלווה בהתרגשות גדולה, בהנאה ובציפייה, אך גם אסור לשכוח – מדובר בהחלטה שתלויה, בין היתר, בהיבטים כלכליים. כולנו יודעים שלגדל ילד עולה הרבה כסף, אבל הגישה לכסף היא ללא ספק עניין סובייקטיבי. בהתאם לכך, לא תמיד רואים שני ההורים את הדברים עין בעין, לא מסכימים על כמה כסף צריך לתת, כמה לחסוך, במה כדאי להשקיע יותר, איך ומתי.

האם גידול ילד במודל של הורות משותפת, בו ההורים אינם חיים יחד ובדרך כלל לא חולקים את אותו חשבון בנק מקשה על האופן בו חולקים את הנטל הכלכלי? ואיך בכלל יוצרים את החלוקה הזו ומבטיחים שהיא תספק את צרכי הילד גם בטווח הארוך, ללא חיכוכים ומאבקים? האם הנטל צריך להיות שיוויוני או לפי מידת המעורבות של כל צד? ואולי הכסף בכלל לא קשור בכמות השטרות, אלא מבטא יותר תחושות וצרכים רגשיים?

כדי למצוא את התשובות לשאלות אלו ועוד, פנינו לחלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית ולאביבית מוסקוביץ, עו"ד בתחום דיני משפחה.

"חייבים לדון בכל הסוגיות האלה מראש כדי ליצור בהירות ולהתוות דרך להמשך", פותחת עו"ד אביבית מוסקוביץ. "אנשים לא נוטים תמיד להתייחס לדברים אלה בכובד ראש, אלא מניחים שהדברים כבר יסתדרו ומתמקדים רק בדברים הנעימים שמביא עימו גידול ילד. אז נכון, שלא תמיד מודעים מראש לכל הצרכים, כמו למשל צרכים בריאותיים או חינוכיים מיוחדים ובכל זאת ההורים צריכים לקבוע את מסגרת החלוקה ביניהם לאורך השנים ולעגן זאת בהסכם".

מהם ההיבטים העיקריים אותם צריכים לקחת ההורים בחשבון, בבואם לחלק את הנטל?

"ראשית, יש לקחת בחשבון את עול ההוצאות. ככל שמדובר בילד קטן, בשש השנים הראשונות, ההוצאות הן יותר גדולות מבהמשך וכוללות הוצאות מטפלת, טיטולים, תחליפי חלב גן, צהרון, ועוד. עם השנים, ההוצאות פוחתות. הפסיקה הכירה בכך שמזונות לילד קטן צריכים להיות גבוהים יותר, כאשר טובת הילד תמיד עומדת לעיני בית המשפט. במדינת ישראל, בניגוד למדינות אחרות, החוק לא רואה שום בעיה בילד שהגיע לעולם מחוץ לנישואין. טובתו תמיד תעמוד במרכז, שעה שבית המשפט יבוא להכריע במזונותיו, זאת ללא קשר לחלק שההורים סבורים שצריך לקחת בגידולו.

קביעת דמי המזונות נעשית בהתאם להכנסות ההורים וחשוב לזכור שמדובר בנושא שהוא בר שינוי, בהתאם לשינוי שיווצר בנסיבות לאורך הזמן – למשל, ירידה מהותית בהכנסות, בעיות בגידול הילד הדורשות טיפול מיוחד וכדומה. אני ממליצה על קביעת דמי מזונות מדרגיים, כאשר בהתחלה הם גבוהים יותר ועם גדילת הילד וההפחתה בדרישות, יקטנו".

מעבר למזונות מדרגיים והסדרי ראייה, איזה עוד סעיפים חשוב שיכלול ההסכם בין ההורים?

"מאחר ומדובר במודל אלטרנטיבי של משפחה ללא נישואין, הורות אחרת, יש להתייחס בהסכם גם להטבות הניתנות למשפחות חד הוריות מגופים שונים. בנוסף, מקובל שקצבת הביטוח הלאומי עבור הילד תינתן לאם, מאחר ובדרך כלל היא המשמורנית. אם במהלך השנים מתעורר הצורך בהוצאות רפואיות או חינוכיות חריגות, בדרך כלל נהוג לחלקן חצי-חצי.

לגבי הסדרי ראייה – יש לציין אותם בפירוט, לפי ימים ושעות ואף לדון בסוגיות כמו, האם יהיו בגדי החלפה גם אצל האם וגם אצל האב באופן קבוע או שרק האם צריכה לדאוג לכך, מה עושים בחגים או בארועים משפחתיים שנופלים על ימים שהילד נמצא אצל ההורה השני. הדברים חייבים להיות ברורים ומסודרים, ומעל לכל, לזכור שילד אינו חבילת סוכר שמעבירים אותה מיד ליד".

הוצאות לילד ראשון הן גבוהות במיוחד – האם ראוי שהאב יקח חלק ברכישת חדר לתינוק, רהיטים ואביזרים המשמשים בעיקר את תקופת הינקות, במהלכה הוא ישן רק/לרוב אצל האם?

"בוודאי. האב צריך לקחת בכך חלק, מאחר ומדובר בצרכים של הילד שלו. הוצאות כאלה לא צריכות להיות רק באחריות האם, אפילו אם היא מרוויחה מצוין. ראוי שתהיה חלוקה הוגנת".

הפסיכולוגית ברק שטיין מסכימה עם עו"ד מוסקוביץ ואף מדגישה: "הכסף לא הולך לאם כדי שתרוויח או תתפנק על חשבון האב. הכסף הולך לרווחת התינוק. בהחלט ראוי שהאב ישתתף בריהוט ובהוצאות מדור (השתתפות בעלויות דיור והוצאות שוטפות, כמו מים, חשמל, גז טלפון) – כפי שמקובל בהסכמי גירושין. לטעמי, אם במקרה כזה האב מרגיש מנוצל או אם במקרה אחר האם מרגישה מקופחת, יש לבחון היטב את הדברים, כי יתכן והסוגיה היא רגשית ולא כספית. צריך לבדוק מה קורה ביחסים בין ההורים כי מאבקי הכסף עשויים להיות רק סימפטום לבעיות אחרות בקשר. כמו בכל המשפחות, כסף הוא נושא טעון רגשית".

האם שיתוף הפעולה הכלכלי צריך להיות מותאם למידת המעורבות של כל צד וכך בעצם למנוע סיכוי למאבקים? למשל, אם מעורבותו של האב מוגדרת מראש כמעורבות מצומצמת, האם זה אמור להתבטא בתשלום מזונות קטן יותר?

עו"ד מוסקוביץ: "ההיגיון, האנושיות והחוק מכתיבים את השתתפות האב בנטל הכלכלי, בלי קשר למידת המעורבות שלו. את זה אני אומרת לא רק כעו"ד, אלא גם כאם. יותר מכך, ככל שמידת המעורבות שלו מצומצמת, התשלום שלו אמור להיות גדול יותר, למען רווחת הילד. למשל, אם הילד שוהה רוב השבוע אצל האם, נטל גדול יותר רובץ על כתפיה והיא אינה צריכה לשאת בו לבדה. גם אם האם מצהירה מראש שאינה צריכה עזרה, יש להניח כי יבוא יום והיא כן תבקש מהאב להשתתף בנטל. יש לזכור שבניגוד למצב של זוג נשוי שעובר גירושין, בו האישה מכירה היטב את נכסיו והונו של הגבר, כשמדובר בשיתוף כלכלי ללא חיים משותפים, אין בידה מספיק אינפורמציה להוכיח את יכולת השתכרותו וכך גם לאב אין מידע על יכולותיה הכלכליות של האם. בדיוק כדי למנוע תסריטים כאלה וכדי לא להגיע למאבקים עתידיים בענייני כסף, רצוי לערוך הסכם הוגן ולהגדיר בתוכו את היכולת להכניס שינויים עם הזמן".

או שאולי פשוט כדאי להכריז מראש על שיתוף פעולה שיוויוני, חצי-חצי בכל הדברים החיוניים?

הפסיכולוגית ברק שטיין: "אני חושבת ששיתוף הפעולה הכלכלי צריך להיעשות בתבונה ובשיקול דעת, ולא בנוקשות כלשהי, של חצי-חצי. אם לאב יש הכנסה משמעותית גבוהה יותר, הוא יתרום יותר כלכלית, אם האם צריכה לטפל בילד שעות רבות יותר, יש 'תשלום' עבור הטיפול. כמו בגירושין שגם שם יש הסדרים גמישים בהתאם למצב הכלכלי והנסיבות, כך צריך להיות במודל הורות משותפת. צריך להגדיר דברים בהסכם ששני הצדדים מרגישים איתו נוח, וההסכם הוא 'נקודת המוצא' שממנו יש גמישות ושיפורים בחיי היומיום".

עו"ד מוסקוביץ: "וצריך גם לקחת בחשבון שיכולת ההשתכרות של האם נפגעת בשנה הראשונה, לכן, בנוסף להוצאות שיש בתקופה כזו, על אחת כמה וכמה ראוי שתשלום המזונות של האב יהיה גבוה יותר ולא יחולק באופן שיוויוני".

ומה לגבי הרצון לגדל את הילד ברמת חיים מסוימת, כאשר ההחלטה על גובה רמת חיים עשויה גם להיות נושא שנוי במחלוקת?

עו"ד מוסקוביץ: "כשמדובר בגידול ילד, אין מקום מבחינה משפטית לדבר על רמת חיים, אלא על אספקת צרכיו ההכרחיים. זוהי אמת המידה של בית המשפט לקביעת מזונות. גם אם מדובר, למשל, בחוגים – לוקחים בחשבון את הנפוץ בתחום ואי אפשר לדרוש חוגים יוקרתיים, אלא, כמובן, אם ההורים כבר מסתדרים ביניהם או כאשר מדובר בהורים בעלי יכולת כלכלית גבוהה".

מדוע כסף הוא נושא כל כך רגיש ואיך ניתן להתגבר על השלכותיו בחי היום-יום?

הפסיכולוגית ברק שטיין: "כסף הוא בעיקרו גורם רגשי המנהל את חיינו. הוא קשור בתחושת הערך – מי מקבל יותר ומי פחות, למי יש סטטוס חברתי גבוה יותר? כסף מעורר חרדה ופגיעות – האם יש לי מספיק לכל צרכיי? הוא גם קשור במאבקי כוח ושליטה – למי שיש הוא החזק יותר שנותן ולמי שאין הוא החלש שלוקח.

כשמדובר בנושא הורות, כסף קשור גם לאשמה- למה אין לי לתת מספיק למשפחתי, לילדיי?

פעמים רבות קשה לנו לשמור על שיקול דעת ענייני בנושאים כספיים, לווסת את הרגשות ולטפל בכסף בגישה מעשית. בנוסף, צריך לזכור שלכל אחד מאיתנו עמדות ותחושות בנוגע לכסף שעוצבו כבר בילדותנו. כדי להתגבר על הקשיים הללו, צריך לדבר, להיות גלויים, הגונים, להיות מסוגלים להתפשר. בעיקר חשוב שהורים יראו את טובת הילד מעל לכל חישוב קטנוני".

*אביבית מוסקוביץ, עו"ד לדיני משפחה, מומחית לגירושין, חטיפות ילדים, ירושות וצוואות.

*חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת הספרים: "בגובה העיניים", "תקשיבו לי רגע", ו"כשהילדים יוצאים מהבית". מנהלת פורום ויועצת להורים, בעלת נסיון רב בייעוץ להורים (גם טלפונית) .

קופת הצ'קים מהחתונה – האם ניתן לעקל?

לאחרונה פורסמה באתר גלובס כתבה מעניינת עם הכותרת הגרנדיוזית "לעקל את קופת הצ'קים מהחתונה", תוכנה של הכתבה מדבר על סרבני מזונות כרוניים אשר לא מותירים ברירה לגרושותיהם. אל עם זאת עולות המון שאלות בכל הנוגע לגירושין והאם בכלל ניתן לעקל צ'קים אלו.

הכתבה: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000552947

בתור עורכת דין מומחית לענייני דיני משפחה מנסה עו"ד אביבית מוסקוביץ לשפוך מעט אור בנושא סרבני מזונות ולענות על שאלות וסוגיות מעניינות אשר עולות מן התקדים הנ"ל.

להלן השאלות והתשובות מאת עו"ד אביבית מוסקוביץ:

1. כיצד מבחינה טכנית מצליח אדם להתחמק 11 שנים מתשלום מזונות לילדיו? אכן מדובר במקרה לא פשוט במסגרתו אדם התחמק ממזונות ילדיו במשך 11 שנים תמימות. יתכן וגרושתו של אותו אדם לא פעלה נגדו למן ההתחלה, עת חדל לשלם אלא, רק בחלוף תקופה ארוכה, כך שבפועל איננו משלם 11 שנים, אך הנסיון לגבות את הכסף הינו בפרק זמן קצר יותר.

מעבר לכך, יתכן ומדובר באדם אשר הינו נטול נכסים ומשתכר ללא תלוש מסודר, דבר שבהכרח מקשה על יכולת גביית המזונות. במצב כזה בהחלט ישנן לא מעט סנקציות שניתן לבקש כנגד אותו אדם, כמו עיכוב יציאתו מן הארץ, מאסר ועוד. אמנם הסנקציות הללו אין בהן כדי להוות תחליף למזונות אך בהחלט יתכן שתחת הלחץ שייצרו על החייב הוא ישלם את חובו כולו או מקצתו.

2. למעשה הצ'קים של החתונה לא שייכים רק לבעל אלא גם לאשתו (הנוכחית), כיצד ניתן לעקל אותם? שהרי היא לא חייבת כלום לאף אחד השקים אשר עוקלו בחתונה שייכים בוודאי הן לבעל והן לאשתו הטרייה ובמידה ואכן הוטל עיקול על חלקה הרי שבמידה ותבקש לבטלו סביר להניח שגם יבוטל שהרי היא איננה בעלת החוב וכמו כן החוב נצבר טרם נישאו.

3. מה את מציעה לנשים לעשות כאשר הבעל לשעבר מסרב לשלם מזונות? אני מציעה לאשה אשר בעלה מסרב לשלם את המזונות, תחילה לנסות ולהידבר עמו ברוח טובה שהרי תמיד קיים סיכוי לפתור בדרך זו את הבעיה. במידה והדברות ברוח חיובית לא מועילה הרי שהדרך פתוחה בפניי אותה האשה לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבל מהם את המזונות (לא תמיד ניתן לקבל את סכום המזונות המלא, תלוי בגובה השתכרות האשה) לחילופין ו או במקביל לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לעניין גביית החוב כולו או את ההפרש אותם לא ניתן לגבות דרך ביטוח לאומי.

בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי – ידוענים ידועים בציבור

במשך חודשים רבים התעופפו שמועות שטענו כי מצב הזוגיות בבית פיט-ג'ולי אינו כתמול שלשום.  חלק מהשמועות התייחסו לנוכחותה של האקסית ג'ניפר אניסטון בחייו של פיט. כזכור, אניסטון ופיט התגרשו לאחר שהחל הרומן בינו ובין ג'ולי.

בתחילת השבוע  דווח בכלי התקשורת בארה"ב כי בני הזוג חתמו כבר בתחילת ינואר על מסמכים המסדירים את פרידתם בכל הקשור לענייני כספים ומשמורת על ששת ילדיהם.

כל אחד מבני הזוג, שמעולם לא נישאו זה לזו, יהיה זכאי להון שצבר בעצמו, שמוערך בכ-100 מיליון דולר לכל אחד מהם. לשניים יש גם רכוש משותף בשווי מוערך של כ-322 מיליון דולר, הכולל אחוזות בקליפורניה, ניו-אורלינס וצרפת. פיט ואנג'לינה, כך דווח, החלו בהליכים המשפטיים לקראת סוף דצמבר והתעקשו לשמור על דיסקרטיות לטובת ילדיהם.

על פי ההסכם, לבראד תהיה גישה מלאה לילדיו הביולוגיים וכן לשלושת ילדיהם המאומצים של הזוג. השניים החליטו כי מוטב שהילדים יישארו להתגורר עם אמם.

הפרידה המתוקשרת הזו מעלה על סדר היום את הנושא של בני זוג שאינם נשואים – ידועים בציבור. מה בעצם אומר החוק הישראלי בעניין?

הגדרה בדין של "ידועים בציבור" ידועים בציבור הם זוג אשר מארג חייהם מעיד על כך שהם מתנהלים כבני זוג לכל דבר, בין אם מדובר ביציאה לחופשות או בילויים משותפים, קניית מתנות האחד לשני , ביקורים משפחתיים ועוד.

האם "ידוע בציבור" יכול להיות נשוי או שהוא חייב להיות פנוי? ידועים בציבור יכולים להיות גם אנשים אשר רשמית נשואים לאחרים ולאו דווקא אנשים שהם פנויים.

מדוע יש הבוחרים שלא להתחתן ולהיחשב רק כ"ידועים בציבור"? כל אדם וסיבותיו הוא, אך ניתן להבחין בין שתי קבוצות עיקריות בקרב אלה  שלא נישאים וחיים כידועים בציבור: •    אנשים שמסיבות דתיות לא יכולים להינשא ("פסולי חיתון"), כדוגמת כהן וגרושה. •    אנשים אשר מבחינה אידאולוגית לא מעוניינים להינשא ומעדיפים לקיים קשר ללא תעודה רשמית.

מה מעמדו המשפטי של ילד שנולד לידועים בציבור ומה ההבדל בינו לבין ילד שנולד במסגרת הנישואין? ילד שנולד לידועים בציבור הינו ככל ילד אחר ואין השפעה על העובדה שההורים לא נשואים לעניין מעמד הילד ובלבד שאביו ירשם כאביו.

מה קורה כאשר אחד מבני זוג "ידועים בציבור" נפטר?האם יש קושי להוכיח את טיב הקשר ביניהם ואיך אפשר להתגבר על הקושי הזה? כאשר אחד הצדדים נפטר אין כל קושי להוכיח כי הצדדים היו ידועים בציבור. לבני זוג החיים יחד יש חוויות משותפות רבות ובדר"כ לא יהיה מסובך להביא עדים, תמונות, קבלות ועוד ראיות המשתנות ממקרה אחד למשנהו.