פוסטים

מזונות

הקטנת מזונות

מזונות הילדים מהווים אמצעי להבטחת ביטחונם הכלכלי עת פרידה או גירושין.

היקף המזונות אמנם נקבע בהתאם לצורכיהם המידיים והעתידיים, אך ראיית הנולד היה מוגבלת וייתכנו שינויים בהמשך הדרך.
אי לכך, פס"ד למזונות אינו פס"ד חלוט  וניתן לערער ולשנותו בהתאם לצורכי הקטין ומצבו של האב הזן אותו.
התביעה להקטנת מזונות מוגשת לרוב ע"י האב ובמסגרתה על העותר להוכיח את קיומו של שינוי נסיבות מהותי,
שלא ניתן היה לצפותו מראש, לשם הצדקת תביעתו. מדובר, כמובן, בשינוי מתמשך ולא רק זמני. היה והתביעה אכן מוצדקת ביהמ"ש ישנה את פסק הדין הקיים ואת היקף תשלום המזונות.

שינוי נסיבות מהותי

האפשרות לשוב ולהתדיין בגובה המזונות אינו פרי עידודו של ביהמ"ש. אך היה ואחד הצדדים החליט לפתוח בדיון מחודש בטענת "שינוי מהותי" יהא עליו להוכיח –

שינוי נסיבות מהותי ומתמשך שלא ניתן היה לצפותו מראש. כל שינוי טבעי בהכנסות או הוצאות הצדדים שנצפו ע"י ביהמ"ש ושוקללו עת קביעת הסכום הראשוני יביא לדחיית התביעה.
מקורות השינוי:

  • שינוי בצרכיו של הנהנה מהמזונות.
  • הרעה ביכולתו הכלכלית של האב או לחילופין שיפור בכושרה הכלכלי של האם. (מחמת פיטורין, פשיטת רגל וסגירת עסקים עצמאיים בחזקת הבעל).
  • שינויים שנתקיימו בחיוב המזונות עצמם.
  • הולדת ילדים נוספים. היות והאב חייב לזון הן את ילדיו הראשונים והן את אשתו וילדיו מהתא המשפחתי החדש- הרי שקיימת עילה לבקשת התחשבות בגובה המזונות.
  • מחלה או תאונה ששינתה את כושר ההשתכרות.
  • לרוב מדובר במספר גורמים החוברים יחדיו אותם מומלץ לאגד ולהציג בצורה יעילה באמצעות עורך דין גירושין.

מה עושים במקרה של הסכם גירושין?

בעת קיומו של הסכם גירושין נטל ההוכחה מורכב וכבד יותר על מגיש התביעה.
ביהמ"ש לא יקל ראש ויתיר את הפחתת היקף המזונות אלא רק במקרים קיצוניים.
הסיבה לכך נובעת מעצם בחינת ההסכם כחוזה כולל המסדיר את כל ענייני בני הזוג ולא רק את עניין המזונות המהווים סעיף בתוכו.
אי לכך, שינוי גובהם של המזונות מצריך התייחסות לכל יתר המחלוקות שיושבו במסגרת ההסכם שכן לא ניתן לבחון את המזונות כסעיף מנותק ועצמאי.
בנוסף, בימה"ש אף נוטה להימנע משינוי הסכום הנקוב בהסכם על מנת להפכו לאמין ויציב, וכמובן, לבעל ערך. אם ביהמ"ש לא נעתר לשינוי אין מנוס מלפנות לביטול ההסכם.

הפחתת מזונות בגין סרבנות קשר

גירושין יכולים בקלות להפוך לקרקע פורייה לסכסוכים כשבמרכזה עומדים הילדים המשותפים.
לעתים החשיפה לאותו מאבק, גם אם אינו מכוון לפגיעה בילד, עלולה להתבטא בהתנהגות סרבנית קיצונית שבגינה יוכרז הילד כ"בן מורד" ע"י ביהמ"ש.
התנהגות זו כוללת ביטויים פוגעניים ומעליבים, חוסר כבוד במידה המקובלת והראויה, אי ציות הילד להסדרי ראייה שנקבעו וסירובו לקיום קשר רציף עם אביו.
חובת כיבוד האב אינה מאפשרת לילד "להתנער" ממנה למעט מקרים חריגים בהם האשם אינו מצוי בקטין.
היות ושלילת מזונות הילד או הפחתתם הנה צעד קיצוני הפסיקה  בוחנת את התנהגות ההורים יחד ולחוד שעוררו את תגובת הילד, ומבדילה בין בגיר לקטין בעניין נסיבות מרידתו וחומרתה.

עם הכרזת הילד כמרדן אביו רשאי לבקש הפחתת מזונותיו או ביטולם כליל, ופרנסת הילד תהא מוטלת על ההורה המשמורן, בתנאי שיכול לפרנסו.
במידה ואין ביכולתו לעשות זאת, הרי שאבי הילד מחויב להשלים את מזונותיו מדין צדקה. זאת כתלות במסוגלותו הכלכלית לאחר סיפוק צרכיו וצרכי ומשפחתו החדשה.

ילדים וגירושין

עבור ילדים הליך הגירושין של ההורים יכול להוות אירוע טראומתי שמביא עימו תחושות קשות של אשמה, לחץ, עצבות ובלבול.

בכל גיל ילדים עלולים להרגיש תחושת אשמה או כעס על כוונותיהם של אימא ואבא להיפרד.

כהורה אתה יכול להפוך את תהליך הפרידה והשפעותיו ולהפוך אירוע זה לפחות מכאיב עבור ילדייך.

עזור לילדך להתמודד עם הגירושין –

לעזור לילדך להתמודד עם גירושין משמעותו לספק לילדך יציבות ולהיות קשוב לצרכי ילדייך עם גישה מרגיעה וחיובית כלפי הליך הגירושין שהינך עובר כהורה.
זה לא יהיה קל אך טיפים אלו בהחלט עלולים לסייע לילדייך להתמודד עם הסיטואציה החדשה שנוצרה.

כהורה זהו נורמאלי ותקין לחלוטין להרגיש לא בטוח מהי הדרך הנכונה בה הינך צריך לנקוט ואיך לתת לילדייך את התמיכה הנכונה בכל הקשור להליך הגירושין או הפרידה.

זו עלולה להיות תיאוריה שטרם נחקרה עדיין את אתה כהורה תוכל לנווט תקופה זו באופן מוצלח ביותר ולעזור לילדיך להתמודד עם תקופה זו כשהם מרגישים אהובים, בטוחים וחזקים.

ישנן דרכים רבות שהנך יכול לעזור לילדייך להסתגל למצב של פרידה או גירושין וזאת באמצעות סבלנות רבה,
חיזוקים ואוזן קשבת אשר יכולים להקטין את המתחים שילדך חווה  בזמן שהוא לומד להתמודד עם הנסיבות החדשות בחייו.
ע"י סיפוק שגרה שהילדים יכולים להישען עליה , הינך מזכיר לילדייך שהם יכולים לסמוך עלייך  על מנת שתעניק להם בטחון ותחושה שדואגים להם.
כמובן שאם הינך יכול לקיים קשר טוב עם בן ו/או בת זוגך לשעבר הינך חוסך את המתיחויות שעלולות להופיע כתוצאה מהקונפליקטים בינך לבין בת/ בן זוגך.

מה אני צריך מאימא ומאבא שלי :

 צרכים של ילדים להורים בהליך גירושין-

  1. אני צריך ששניכם תהיו מעורבים בחיי ולכן בבקשה תתקשרו עימי כמה שיותר, הרימו אליי שיחות טלפון , שאלו אותי הרבה שאלות.
    כאשר אתם אינכם מעורבים אני מרגיש כי אינני חשוב ושאתם אינכם באמת אוהבים אותי.
  2. בבקשה הפסיקו לריב ועבדו קשה להסתדר זה עם זה.
  3. תשתדלו להסכים על עניינים הקשורים אליי. מתי שהינכם רבים על דברים הקשורים אליי, אני חושב כי עשיתי משהו לא בסדר ואני מרגיש אשם.
  4. אני רוצה לאהוב את שניכם וליהנות מהזמן שאני מבלה עם כל אחד מכם. בבקשה תמכו בי.
  5. אם את או אתה מתנהגים בקנאה אחד כלפי השני או עצובים, אני מרגיש כאילו אני צריך לקחת צד ולאהוב הורה יותר מהשני.
  6. בבקשה תתקשרו ישירות אחד עם השני כדי שלא אצטרך להעביר הודעות ביניכם.
  7. מתי שהינך מדבר/ת על ההורה האחר שלי בבקשה תאמר מילים טובות או אל תגיד שום דבר.
    מתי שהינך אומר/ת דברים לא נחמדים על ההורה האחר שלי אני חש שהינך מצפה ממני לקחת את הצד שלך.
  8. בבקשה זכרו שאני מעוניין כי שניכם תהיו חלק מחיי. אני מסתמך על כך כי אימא ואבא יגדלו אותי, ילמדו אותי מה חשוב ויעזרו לי מתי שאהיה בבעיה.

עזור לילדך להתמודד עם הליך הפרידה והגירושין –

מה לספר לילדייך :

כאשר מגיע הזמן בו הורה רוצה לספר לילדיו אודות רצונו להתגרש, הורים רבים "קופאים" ואינם יודעים כיצד לעשות זאת.
לכן – הפוך את נושא השיחה לקל יותר גם עבורך וגם עבור ילדיך, בכך שתהיה מוכן באופן משמעותי לפני שהינך יושב עם ילדייך ומדבר עימם.

בנוסף אם הינך יכול לחזות מראש שאלות קשות שאת/ה עלולים להתמודד עימם,
עדיף יהיה שתחילה ההורה עצמו יתמודד עם פחדיו שלו בטרם משוחח עם ילדיו ויש לתכנן בזהירות מה לומר על מנת לעזור לילדייך להתמודד עם החדשות.

מה לומר ואיך לומר זאת –

  • אמור לילדייך את האמת – ילדייך רשאים לדעת מדוע הינך מעוניין להתגרש,
    בחר לומר משפט כגון : " לא יכולנו להסתדר יותר יחד". כדאי גם שתזכיר לילדייך שבו בזמן שהורים וילדים אינם תמיד מסתדרים, הם אינם מפסיקים לאהוב אחד את השני לאחר הגירושין מההורה.
  • תאמר "אני אוהב אותך" – כמה שמשפט זה נשמע פשוט, תן לילדייך להבין שאהבתך אליהם אינה משתנה עקב הגירושין– וזהו מסר חשוב ביותר לילד.
  • תאמר להם כי שתמיד תמשיך לדאוג להם בכל דרך אפשרית, תמיד תמשיך להכין להם ארוחות בוקר ותעניק להם עזרה בלימודים.
  • שינוי כתובת מגורים –  הכן את ילדייך אודות השינוי במגוריהם וכן הכנה לכך שמעכשיו יהיו מס' דברים אשר יתנהלו באופן שונה.

כמה אינפורמציה יש לתת לילדים –

יש לזכור כי במיוחד בתחילת תהליך הגירושין עלייך לברור את מידע שהינך מעוניין להעביר לילדייך, בשל ההשפעה העלולה להיווצר ילדך.

כיצד לעזור לילדייך להתמודד עם הליך הגירושין –

  1. עלייך לתמוך בילדיך ע"י כך שתעזור להם להביע רגשות ולהקשיב לאותם רגשות של ילדך מבלי להיות בעמדה של מגננה.
  2. משימת השנייה כהורה היא מתן חיזוקים ולהראות לילדך את אהבתך אליו ללא תנאים.
  3. עזור לילדייך להביע רגשות – לילדים, גירושי הוריהם יכולים ליצור תחושה של אובדן – אובדן ההורה, תחושת אובדן של החיים שהילד הכיר עד כה.
  4. הקשב לילדייך – עודד את ילדייך לחלוק את רגשותיהם.

לסיכום , הענק לילדייך כמה שיותר חיזוקים ואהבה –

לילדים יש יכולת אדירה להתחזק ממשברים כאשר הם מקבלים את כל התמיכה והאהבה שהם זקוקים לה.
המילים שלך, התנהגותך והיכולת שלך להישאר כהורה להישאר עקבי, אלו הם כלים חשובים ביותר על מנת להרגיע את ילדייך
שאהבתך אליהם קבועה ואינה משתנה, אף לא בתקפה של פירוד ופירוק התא המשפחתי.

פיצויי נזיקין בגירושין

האם קיים בכלל ? –

אנו רגילים לחשוב כאשר אנו שומעים את המילה "נזק" על תאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית.

אנחנו פחות רגילים לשמוע את המילה "נזק" או "נזיקין" בהקשר של גירושין.

אך אין בכך כדי להעיד על העדר יסוד זה בהליך של גירושין ובתי המשפט בישראל משתמשים בעוולת הנזיקין יותר ויותר גם בהקשר של גירושין.

כלומר, בתי המשפט בישראל הכירו במסגרת נישואין כחוזה וכאשר צד נפגע מקשר הנישואין, הוא יכול לתבוע את נזקיו בין אם המדובר בנזקים פיסיים, נפשיים, כספיים ועוד.

תביעות בגין נזקין מוגשות לבתי המשפט האזרחיים (אלא אם ישנה הסכמה של הצדדים להגישה לבתי הדין).

להלן מספר דוגמאות:

תביעות נזיקין בגין סרבנות גט-

כדי שזוגות שנישאו כדמו"י יוכלו להתגרש שלא בהסכמה, נדרשת עילה הלכתית, למשל כאשר אשה בוגדת בבעלה, אז בתי הדין עשויים ליתן פסק דין לגירושין.

כאשר ניתן פסק דין על ידי בית הדין הרבני, ובו הוטל על צד לקבל או לתת גט, במקרה כזה- סירוב אותו צד למלא אחר חיובו, מהווה הפרה של פסק דין שניתן כדין על ידי ערכאה רשמית ומוסמכת, ובכך גרמה נזק.

בתי המשפט לענייני משפחה קבעו בשורה של פסקי דין כי בן זוג המסרב להתגרש ללא נימוקי הגנה ראויים, מבצע עוולה, המזכה, ככל שנגרמו נזקים, בפיצויים.

הרציונאל הוא-

שהשארת בן הזוג במסגרת כובלת וחונקת של נישואין חסרי תוכן ממשי, נעדרי אותו תוכן שלמענו נישאו בני הזוג והמונעת את ערך החירות, איננה התנהלות של אדם סביר, ולפיכך יכולה להיחשב כרשלנית המזכה בפיצויים נזקיים.

כך לדוגמא, רק לאחרונה חוייבה מסרבת גט אשר חוייבה בגט ואף ניתנו כנגדה צווים מגבלים בשל סירובה לבצע את פסק הדין (לרבות צו מניעה לפתיחת ו/או אחזקת ח-ן, כ. אשראי, רשיון נהיגה וכו') בפיצויים לבעלה בסך של 200,000 ₪ וישנן דוגמאות רבות למקרים נוספים.

תביעת נזיקין במקרים של אלימות במשפחה-

אנו רגילים לשמוע על נזיקין גם בהקשר של אלימות במשפחה.

כדי להתמודד עם תופעת האלימות במשפחה

שהפכה "לנגע שפשט בחברה" ומתוך המגמה לבער נגע האלימות, החלו בתי המשפט בישראל  לעשות שימוש ב"פיצויים עונשיים" כנגד הצד האלים וכדי שלמי שאשם באלימות יהיה ברור כי תהיה לכך גם תגובה משפטית בדמוי פיצויים כספיים.

כאשר מדובר באלימות במשפחה בתי המשפט מקלים על התובע/ת ולעתים אין צורך להוכיח קשר סבתי בין האלימות לנזק שנגרם:

כך, בעל חוייב בפיצויים של 220,000 ₪ לאור אלימות פיזית ונפשית קשה שנקט כנגד אשתו, כפיצוי בגין כאב וסבל עבור מעשי האלימות הקשים שפורטו בפסה"ד (סחיבה בשערות האישה לעיני כל,
הכאתה בעוד מקרים נוספים, התעללות נפשית קשה וכו').

בית המשפט קבע את סכום הפיצוי כשהוא מתייחס לכך שכל מקרה אלימות אינו עומד בגפו, אלא מצטרף לחברו ויחד נוצרת שרשרת של השפלה כאב וסבל אותם עברה התובעת, בשל מעשיי הנתבע כלפיה.

יש לציין שבפסקי דין מהסוג הזה, ובניגוד לתביעות נזקיות רגילות (תאונות דרכים, רשלנות רפואית וכו'), הנפגע מאלימות פיסית או נפשית במשפחה,
לעיתים לא נדרש להוכיח שקיים קשר בין הנזק לבין האלימות ובכך ישנה הקלה מסוימת על הנפגע בנטל המוטל עליו.

גם אלימות נפשית יכולה להיחשב כנזק המצדיק פיצויים:

כך למשל, בתיק בו טיפל משרדנו, הבעל סבל מהשפלות קשות מצד האישה,
איומים כאלה ואחרים שהגיעו לכדי התעמרות נפשית של ממש בגינה הבעל פיתח דיכאון ואפילו התקשה לצאת מן הבית ולעשות פעולות פשוטות. הבעל אף קיבל קצבת נכות בגין מצבו הנפשי.

ללא ספק ההתעללות של האשה גרמה לו לנזק כבד לאורה הבעל נמצא זכאי לפיצויים.

נזיקין בתביעת חטיפה של ילדים-

תביעות חטיפה של ילדים קורות לעתים כאשר משפחה מתגוררת במקום מסוים באופן קבוע, בארץ או בחו"ל ואחד הצדדים מעתיק את מקום מגורי ילדיהם הקטינים הקבוע ללא הסכמת הצד השני, בדר"כ בשל הליכי גירושין.

כך למשל, במקרה בו טיפל משרדנו, בעל הגיש תביעת חטיפה כנגד אשה אותה ייצגנו. הצדדים התגוררו עם ילדיהם בארה"ב והאשה עלתה ארצה עם הקטינים.
הבעל הגיש תביעת להשבת הקטינים. הדבר לא עלה בידו שעה שהוכחנו שלא הייתה חטיפה כלל וכלל אלא הייתה הסכמה למעבר ותביעת הבעל נמחקה.
ואולם, האשה הוכיחה כי נגרמו לה הוצאות כבדות בשל תביעת הבעל, לרבות עגמת נפש, ובית המשפט למשפחה פסק לטובת האשה כפיצויי הסך של 50,000 ₪.

במקרה אחר, בו צדדים התגוררו ביחד עם ילדיהם ברוסיה ואשה רצתה להתגרש מבעלה.
לשם כך היא עקרה את ילדיה מרוסיה, מרכז חייהם ומקום חייהם הרגיל, הגיעה עימם לישראל בהציגה מצג כוזב ולפיו תשוב היא לרוסיה,
ומשהגיעה הנתבעת לישראל עשתה כל שביכולתה המשפטית להותיר את הקטינים בישראל לרבות באמצעות צווי עיכוב ופתיחת הליכים משפטיים רבים כנגד הבעל.

מעשה האשה הוגדר כחטיפה ובית המשפט קבע כי די בכך שהנתבעת ביצעה מעשה שכמוהו כחטיפה על מנת שהחוזה המשפחתי שהופר ואת התובע כמי שזכאי לפיצוי.

האשה חויבה לפצות את הבעל בגין נזקיו (עגמת נפש, שכ"ד, שיעורים פרטיים לילדיו וכו') שנעמדו ע"ס של כ- 74,000 ₪.
בנוסף, האשה חויבה גם בהוצאות בשל תביעותיה הלא סבירות בסך של 20,000 ₪ כהוצאות משפט.

נציין  שפסיקת הוצאות כפיצוי בהליכים רגילים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה לרבות מזונות ומשמורת היא חריגה או נמוכה ביותר,
ואילו בתביעות של חטיפת ילדים בתי המשפט למשפחה עשויים לפסוק כפיצויי עבור הנזקים שנגרמו להורה ממנו נחטפו הקטינים.

גניבת זרע ופיצויים-

כאשר אנו מדברים על גניבת זרע, על פי רוב הכוונה היא למצב בו אשה נכנסת להריון מגבר בניגוד לידיעתו והסכמתו.
ההשלכות הן בדר"כ כלכליות, בשעה שאותו גבר עלול להיתבע למזונות אותו ילד, גם אם יוכח שהדבר היה ללא ידיעתו והסכמתו, ומתוך רצון להגן על אותו ילד הזקוק למזונותיו, למרות מחדלה של אמו.

אך הכרנו גם תביעת נזיקין בשל גניבת זרע ע"י אשה מבעלה בסמוך לגירושין-

למשל, אשה גנבה מבעלה זרע. במהלך שנות נישואיהם לא עלה בידי הזוג להביא ילדים לעולם, למרות ניסיונותיהם להפריות תוך רחמיות והם נפרדו ומאוחר יותר התגרשו לאחר שכרתו ביניהם הסכם גירושין.

בסמוך למועד סידור הגט, קיימו הצדדים יחסי מין לשם מתן זרעו של האיש לאישה וזו אכן נטלה את זרע האיש, בכלי אחסון כלשהו.
האישה נטלה את הזרע אל מכון רפואי, אשר שלח את הזרע לחו"ל, שם בוצע הליך הפריה חוץ גופית, קרי – הפגשת זרעו של האיש עם ביצתה של תורמת ביצית זרה (ככל הנראה תורמת שאינה יהודיה) בתוך כלי מעבדה (פרוצדורה זו מכונה – IVF).

יוער, כי הליך ההפריה בחו"ל בוצע מספר ימים לאחר סידור הגט.

לאחר הדברים הללו, הוחזרה הביצית המופרית לישראל וזו הוחדרה, אל רחמה של האישה, כשלושה חודשים לאחר שהצדדים היו גרושים ואף זמן מה לאחר שהאיש נישא שוב.

בית המשפט קבע כי ההרשאה שנתנה לאשה הייתה להפרייה תוך רחמית ולא חוץ רחמית כפי שנעשתה בפועל ולפיכך בית המשפט התייחס למקרה כאל גניבת זרע וקבע כי התנהגות האישה מהווה הן עוולה נזיקית,
של תרמית ורשלנות והן הפרת חובת תום הלב וההגינות החלה עליה, מכח היחסים המשפחתיים ששררו בינה לבין האיש.

נקבע כי על האישה לשפות את האיש בגין כל סכום, אותו הוא ישלם לה עבור מזונות הקטינה, .ובנוסף על האישה לשלם לאיש פיצוי בסך 100,000 ₪.

סיכום-

ראינו אפוא כי בתי המשפט מחילים את דיני החוזים ואת דיני הנזיקין גם בהליכים המשפחתיים מתוך ראייה כי "כאשר בני זוג מחליטים להתחתן הם מטילים "על עצמם מערכת של זכויות וחובות…
ולפיכך סוככת עליהם מטריית חובת תום הלב ופעולה בדרך מקובלת הקבועות בחוק החוזים (חלק כללי)… וחובת הזהירות שהעדרה מקימה את עוולת הרשלנות הנזיקית ו/או את עוולת הפרת חובה חקוקה.

הוצאת דיבה – לשון הרע בגירושין

ההליכים המשפחתיים בכלל והליכי הגירושין בפרט מאופיינים ברמת מתיחות גבוהה:

פירוק התא המשפחתי, המאבקים על משמורת הקטינים, מזונותיהם והרכוש מלווים לא אחת בדיונים סוערים, הכפשות הדדיות קשות והתבטאויות קשות של הצדדים זה כלפי זה.

 

במסגרת הליכים שכאלה, לא אחת נטענות טענות ועולות הכפשות במטרה לשרת את הצדדים בהליך הגירושין:

כך למשל, כדי להתגרש, יש להוכיח עילת גירושין, ובגידה יכולה להחשב ככזו.

כך גם, במאבקי משמורת, למשל, צדדים מבקשים לא אחת לפגוע ביכולתו ההורית של הצד השני באמצעות העלאת טענות הנוגעות למצב בריאותו הנפשית.

מעשים כאלה עלולים לפגוע בשמו הטוב של המתדיין המתגרש.

המחוקק ביקש להגן על שמו הטוב של האדם ולכן חוקק את חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה -1965:

במחשבה, כפי שנאמרה ע"י הנשיא ברק, כי שם טוב הוא לעיתים "הנכס היחיד שיש לרבים והוא יקר להם כחיים עצמם".

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

1)    להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם;

2)    לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

3)    לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

4)    לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".

מתי יהפוך המאבק המשפטי הטעון בין צדדים מתגרשים לכזה שיש בו "לשון הרע"?-

כאשר נחצים קווים וגבולות ואני אתן דוגמאות כדי להמחיש:

דוגמא 1- כאשר צד מקלל את הצד השני לעיני כל:

במקרה זה, כאשר צדדים יצאו מדיון בביהמ"ש בעניין מזונות, קרא צד אחד לשני "טמא" והכל לאוזני כל העוברים ושבים בבית המשפט. בית המשפט ראה בהתנהלות זו "לשון הרע".

אני רוצה לעשות הבחנה בין מקרים המתנהלים בתוך דיון לבין כאלה המתקיימים מחוצה לו, כמו במקרה זה במסדרון ביהמ"ש או בכל מקום אחר, מכיוון שהליכים המתנהלים בתוך דיון, ובכלל זה טענות המועלות בכתבי הטענות, על פי רוב חוסים תחת הגנה ולמרות שיכולים להיחשב כלשון הרע, יזכו בהגנה של "פרסום מותר" כדי לאפשר לבעלי דין להעלות טענותיהם בבית המשפט באופן חופשי ומבלי שיחששו לתביעות דיבה.

 דוגמא 2- הכפשת אחד הצדדים להליך בפני צדדים שאינם קשורים לסכסוך כגון בני משפחה, חברים, קולגות, בוסים וכו'- באמצעות שליחת מכתבים, חשיפה לפרוטוקולים או בכל דרך אחרת- נקבעה כפרסום לשון הרע-

במקרה זה צד אחד הכפיש את בן זוגו וטען כי הוא בגד וכי הוא סובל ממחלות נפשיות בפני חברי הצד השני, משפחתו, הבוסים שלו, קולגות לעבודה, הוריו, סבו וסבתו- הכפשה רבת היקך ומחוסרת רסן- וביהמ"ש ראה בהתנהלות זו לשון הרע וחייב את אותו צד ששלח את המכתבים והכפיש בפיצויים גבוהים ביותר (300,000 ₪ ובנוסף הוצאות משפט) לטובת הצד הנפגע.

הצד הנפגע נדרש להוכיח כי אכן הפוגע שלח את המכתבים ואת תוכן המכתבים וכי הכפיש אותו בפני אותם אנשים ולשם כך הציג ראיות רבות והביא עדים ובכך זכה בתביעתו.

מנגד, בימ"ש לא קיבל את טענת ההגנה של הפוגע שם ציין כי דיבר אמת. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי לא מספיק להוכיח שאותו צד בגד (ואז יש אמת המזכה בהגנה), אלא גם שיש להוכיח כי יש עניין לציבור במעשה הבגידה. במקרה זה, ביהמ"ש קבע כי בגידה היא עניין אינטימי ולציבור אין כל עניין בסכסוך אישי בין צדדים לגירושין.

דוגמא 3- פרסום דברים מכפישים כנגד צד להליך גירושין בפייסבוק:

במקרה זה גרוש כינה את גרושתו על גב קיר בפייסבוק כ: "כלבה, עלובת נפש, קנאית וחולנית" ועוד תארים ואמרות. ביהמ"ש קבע כי המדובר בפרסום כדרישת החוק עת בלחיצה על מקש, הפך צד אחד את עמדותיו לנחלת הכלל. יש לציין כי אותו צד, לא הכחיש את תוכן האמירות.

גם במקרה זה, הצד הפוגע חוייב בפיצויים ובית המשפט קבע כי הפרסום מטעמו של הנתבע נועד לשם פגיעה בתובעת, תוך מחשבה תחילה.

ביהמ"ש אף לא קיבל את הטענה כאילו הדברים נאמרו ב"עידנא דריתחא", שכן הנתבע לא חזר בו מתוכן דבריו, גם לא במהלך ניהול ההליך וגם לאחר שפנה לקבל ייעוץ משפטי. הנתבע חזר והבהיר בעדותו כי מדובר בדעתו האמיתית על התובעת :

דוגמא 4- גידוף בעל בקליניקה שלו: (פסה"ד מ- 2002).

אשה התפרצה לקליניקה של בעלה עמו היתה בסכסוך, בשעות קבלת קהל במרפאה שהינה ציבורית (משרתת את חברי קופת החולים) ובנוכחות שתי בנותיו, מזכירתו ולמעלה מ- 15 פציינטים, החלה מקללת ומגדפת את הבעל בהשתמשה במלים שהנייר אינו סובלן, ואשר בין היתר כינתה את הבעל: 'הומו' ,'סוטה מין'.

בית המשפט קבע כי בהתנהלות זו של האשה יש משום לשון הרע לאחר שהוכח כי אכן הדברים נאמרו על ידי האשה בנוכחות ו/או לאוזני אדם שלישי (ולשם כך אין צורך ביותר מאדם שלישי אחד אפילו המזכירה.

בתי המשפט השונים ובפרט בתי המשפט למשפחה בשורה של פסקי דין קוראים למגר את ההתנהלויות הקשות הללו המאופיינות בהליכים משפטיים בתיקי משפחה בכלל ובגירושין בפרט באמצעות פיצויים גבוהים ובשאיפה להרתיע:

בתי המשפט בשורה של פסקי דין אחרונים מביעים את דעתם הקשה בנוגע להתנהלות צדדים להליכים בתוך המשפחה ומבקשים למנוע ולהפסיק זאת באמצעות פסקי דין המחייבים את הפוגעים בפיצויים גבוהים.

לאחרונה כינה שופט משפחה התנהגות זו כ"מתאפיינת בהפקרות של ממש" וקבע כי לבית המשפט ישנה חובה להגן על שמו הטוב של האדם גם מפני לשון הרע של בן זוגו לשעבר.

בתי המשפט מבקשים להרתיע צדדים מלפגוע בשמו הטוב של בן זוגם.

משהוכח כי המדובר בלשון הרע- כל שנותר הוא לבחון את שאלת הנזק והפיצוי שיש לחייב. במקרה של לשון הרע- להבדיל מתביעות נזיקין אחרות- הפסיקה קובעת שאין צורך בהוכחת הנזק, שכן הדין מניח ששמו הטוב של הנפגע ניזוק עקב לשון הרע:

כך שדי בכך שנעשה פרסום משפיל, פוגעני, מבזה וכדומה – כדי להביא לפיצוי הנפגע.

בקביעת גובה הפיצוי, בתי המשפט יתייחסו ל-

  1. היקף הפגיעה (היקף הפרסום, מקום הפרסום, צורת הפרסום, קהל היעד וכיוצ"ב) ;
  2. מעמדו של התובע בקהילה;
  3. ההשפלה שסבל;
  4. הכאב והסבל שהיו מנת חלקו והתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד.

בפסק דין שניתן לאחרונה בגין תביעת לשון הרע בבית המשפט למשפחה שדן בהליך גירושין, במסגרתה נעשתה פגיעה קשה מאוד באחד הצדדים על ידי פנייה והכפשה בפני חברים, משפחה, קולגות, בוסים בניסיון לפגוע ולבזות את הצד להליך המשפטי, נפסקו לצד הפוגע 300,000 ₪ ובנוסף לכך הוצאות משפט בגובה של 60,000 ₪.

גירושין כשאין רכוש

חלוקתם של כספים, נכסים, מיטלטלין, וזכויות סוציאליות שנצטברו בחיי הנישואין אינם מלאכה פשוטה.
אך מה קורה כשמדובר בנישואין שלא האריכו שנים ולא הותירו כל רכוש בר חלוקה? ראשית, לא מקלים ראש.
שנית, מתמודדים עם סוגיות מהותיות אחרות, דהיינו, דמי כתובה, מזונות אישה וילדים, משמורת והסדרי ראיה.

"שלא תהא קלה בעיניו להוציאה"

החשש מפני גירושים שיפגעו בביטחונה הכלכלי של בת הזוג, הוליד את הכתובה.
מדובר במסמך המפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו באם יגרשה בגט פיטורין, וכולל את חתימתו וחתימת שני עדים שנכחו בעת עריכת הכתובה.
לאחר מכן, המסמך נמסר לידי האישה ונותר ברשותה למשמרת. למרות המשמעות הטקסית המיוחסת, הרי שמדובר במסמך בעל משמעות חוזית מחייבת שמטרתו לעגן את התחייבות הבעל לזון ולכבד את אשתו,
ולשלם דמי כתובתה בפקיעת הנישואין.

לכתובה שלושה חלקים עיקריים:

  • עיקר כתובה. סכום שישלם הבעל לאשתו בעת פקיעת הנישואין מחמת גירושין או פטירתו. הסכום המינימלי שנקבע בגמרא הינו 200 זוזים.
     אשר לפי דעות מקלות הם אלפי שקלים בודדים ולפי מחמירות – עשרות אלפי שקלים.
  • תוספת כתובה. הבעל רשאי לרשום סכום העולה על הרף המינימלי ותוספת זו מכונה "תוספת כתובה". דינה של תוספת זו כדינה של עיקר כתובה, דהיינו, הבעל מחויב במלוא הסכום הנקוב.
  • נדוניה. הערכת שווי הרכוש שהאישה הביאה עמה לחיי הנישואין. עם פקיעת הנישואין הבעל מתחייב בהשבת שווי הרכוש הנ"ל ואשר עבר לרשותו במסגרתם. חשוב לציין כי הבעל אינו מחויב בקבלת נכסי האישה או אחראי להשבתם אם לא התחייב על כך במפורש, ויכול להותירם לטיפולה של האישה.

תחולת החוזה

אם נפסקים דמי כתובה לאישה, אלו משוערכים באופן שונה ומושפעים מגישת הערכאה האזרחית או הדתית ונתונים כלכליים כמו אינפלציה וערכו הריאלי של המטבע.
ביהמ"ש לענייני משפחה מחיל דיני שערוך המותאמים לערך הריאלי, וזאת לא לשם הטבה עם המקבל אלא לשם מניעת הפסדו.
לעומת זאת, ביה"ד הרבני מצמיד את דמי הכתובה אך במקרים חריגים נמנע מכך. גם אם אין רכוש משותף, מומלץ לפנות לסיועו של עורך דין גירושין לשם הגשת תביעת כתובה כנגד הבעל,
ובמקרה של גירושין הגשתה ימריץ את הבעל לגיבוש הסכם גירושין לשם נטרול דמי הכתובה.

מזונות וסוגיית המשמורת

גם אם לא נצבר רכוש משותף הרי שאין מנוס מתשלומי המזונות. מזונות ילדים נובעים מחובת האב לזון את ילדיו עד הגיעם לגיל 18.
אלו נחלקים לצרכים הכרחיים המוטלים על האב בלבד וצרכים מדין צדקה הנחלקים בין הורי הילד באופן שוויוני, בהתאם ליכולת השתכרותם.
היקף סכום המזונות וחבות ההורים כלפי ילדיהם יקבעו בהתאם לפרמטרים כדוגמת גיל הילדים, צרכיהם, כושר השתכרות ממשית ופוטנציאלית של האב, יכולותיה הכלכליות של האם וסטאטוס משפחתי.
סכום המזונות אינו אמת חקוקה והינו בר שינוי בהתקיים שינוי נסיבות מהותי. סוג מזונות נוסף הוא מזונות אישה אשר להבדיל ממזונות ילדים, מותנים בין השאר התנהגות האישה עם בעלה, כושר השתכרותה ורמת חיי הצדדים.

אל סוגיית המזונות מצטרפת סוגיית המשמורת. המשמורת נקבעת בהסכם או פרי פסיקת ביהמ"ש כאשר הנטייה היא להעניק משמורת לאם מכורח חוק חזקת הגיל הרך, ולאב- הסדרי ראיה.
זאת למעט מקרים בהם ביהמ"ש יראה לנכון לקיים הורות אחרת. על מנת להימנע מהתכתשויות בכל חג, נופש, טיול או אפילו ביקור הילד אצל ההורה האחר,
חשוב לקיים הסדר מפורט וברור שאינו מותיר פתח לפרשנות. הנישואין אמנם פקעו מהר אך הקשר עם הילד הינו קשר מחייב.

 לחצוי לייעוץ מקצועי עם עורכת דין לענייני משפחה 

גירושין כשאין ילדים

בעשור האחרון קיימת עלייה ניכרת באחוזי הזוגות הבוחרים באפיק של גירושים, שנים בודדות לאחר החופה.
הסיבות הינן אינדיבידואליות לכל זוג ומונות, בין היתר, רצף של ניסיונות שיקום כושלים, נישואין מחמת לחץ משפחתי או חברתי,
העדר נכונות לטיפול זוגי הדרגתי ומתמשך, חוסר הבנת השלכותיהם של חיי הנישואין וכיו"ב. כך או כך, המסלול המהיר לגירושין בקרב זוגות צעירים או מבוגרים,
לא אחת מתיר את הקשר ללא ילדים. גירושין ללא ילדים הינם ככל הליך גירושין, זאת למעט סוגיות היורדות מהפרק כמו משמורת, הסדרי ראייה ומזונות ילדים.
יחד עם זאת, אין להקל ראש בהליך או בתחושות העשויות להתעורר במהלכו.

גירושין בהסכמה

בין מכלול המלצות הזהב שתקבלו במסגרת ייעוץ משפטי ע"י עו"ד גירושין מנוסה, נמצאת אופציית הגירושין בהסכמה.
במילים אחרות, גיבוש הסכם גירושין שיסדיר את סלעי המחלוקת העיקריים- מזונות אישה וחלוקת רכוש. מה יכלול ההסכם?

  • חובה מפורשת למתן/ קבלת גט ב-ביה"ד. במרבית המקרים ההסכם מעגן את חובת ההסכמה לגט ו/או קבלתו, וזאת ע"מ למנוע מצב של סחטנות או עיכוב ההליכים לשם השגת יתרון.
    חשוב לציין כי הסכמה זו אינה מטילה חובה במקרה של חרטה, אי לכך מומלץ לקיים את ההתדיינות בביה"ד הרבני בסמוך למועד עריכת ההסכם.
  •  מזונות אישה. להבדיל ממזונות הילדים הנובעים מקשר ההורות, הרי שמזונות אישה נובעים מקשר הנישואין.
    אי לכך, הדין העברי מקנה לאישה זכות למזונות מבעלה כל אימת שנישואיהם תקפים, דהיינו בטרם הסדרת גט הגירושין.
    מזונות אלו מושפעים מרמת חייהם של הצדדים, רמת השתכרותה של האישה ואף התנהגותה.
    כמו כן, גם פרק זמן הזוגיות עשוי להוות פרמטר בפסיקה, למשל, אישה שהייתה נשואה שנים רבות עשויה לקבל מזונות משקמים לאחר גירושים.
  •  חלוקת רכוש. פרק זמן הנישואין אינו בהכרח תנאי מגביל לצבירת רכוש, היות ובמסגרת חיי שיתוף ניתן לצבור רכוש רב עד למיסוד הקשר בנישואין.
    למרות שהאספקט של מזונות ילדים יוצא מהשקלול הרי שעדיין נותרים להם כספים, נכסים, מיטלטלין, זכויות פנסיוניות וחובות אותם יש לחלק.
    לכן, חלוקת רכוש שקולה והוגנת בעת גירושים ללא ילדים היא הנקודה אליה יש לשאוף, במיוחד כשמדובר בלב ההליכים.
    חלוקה הוגנת תתבסס על הערכת שוויו של הרכוש המשותף, למעט מתנות, ירושות, נכסים אישיים מלפני נישואין או כאלו שהוסכם במפורש על אי חלוקתם.

יחד עם זאת, עצם הנישאין מקים תחולה לזכויות סוציאליות כדוגמת-הפרשות לקופ"ג , זכויות פנסיה, פיצויי פיטורין ( כולל אלו המהוונים על אותן שנות עבודה שנסתיימו בעת הנישואין).
נקודה חשובה, בטרם עריכת פרק זה בהסכם, היא אימות קיומו של מכלול הרכוש במיוחד כשעם אישור ההסכם, הנ"ל יקבל תוקף משפטי של פס"ד.

לעתים קשה גם ללא ילדים

הליך גירושים עשוי להיות מהיר ופחות מורכב מבחינה פורמלית כשאין ילדים בזירה, אך אין זה מעיד דבר על עוצמת הפגיעה הרגשית.
פגיעה ש"דילוג" על קיומה עלול להכשיל את כל ההיבט הפורמלי, מדוע? כי הרגש עלול להעיב על ההיגיון ולהסתכם ברצף של החלטות נמהרות ונטולות שיקול דעת,
התפרצויות שיצרו רושם מוטעה בעת גיבוש הפרופיל האישי בביהמ"ש, ואף התמוטטות מוחלטת.
על מנת להתגבר על הכעס על בן/ בת הזוג, האשמה, ותחושת בגידה, נקם, הכחשה, עצבות, ואף חרדה ופחד מהלא נודע
יוצרים סביבה תומכת המורכבת מגורמים מקצועיים ואנשים שחוו את החוויה ויאשרו מחדש את מעלותיכם כבני אדם.

הסכם קדם נישואין

בעידן המודרני פסיעתו של כל זוג שלישי לחופתו מסתכמת בגירושים. הסיבות לכך הן רבות ושונות אך על מנת להימנע מהתחבטות בשאלת ה"למה", חשוב להקדים תרופה למכה ולמגן את עצמכם בפני כל תסריט אפשרי. רשת ההגנה הזו אמנם מוציאה מעט מהנופך הרומנטי של נישואין אך מכניסה בטחון, יציבות ואמון בין הצדדים החותמים על הסכמי ממון.

הסכם קדם נישואין – הסכם ממון

הסכם קדם נישואין מכיל ראייה עתידית המנסה למגר את תופעת סרבנות הגט ופירוק הנישואין בחופזה. הדבר מתבצע  באמצעות מנגנון המזונות המוגדלים המהווים את לב ליבו של ההסכם. מזונות אלו חלים על בן הזוג המסרב להתגרש בפרק הזמן שהוגדר מראש ע"י הצדדים בהסכם. ניסוחו המורחב והמפורט ע"י עורך דין גירושין  נועד להקנות לו תוקף משפטי והלכתי, ומימושו כולל-

  • קביעת גובה המזונות. כל צד מתחייב על סכומים גבוהים לחודש.
  • מועד החלת ההסכם. לאחר סך זמן שקובעים הצדדים מרגע שליחת הודעת הגירושין ע"י הצד שכנגד שבתומם בני הזוג עדיין מוגדרים נשואים. ייתכנו מקרים בהם ההתחייבות תכנס לתוקף לאחר  פרק זמן ארוך יותר הנקבע מראש, זאת לאור דרישת הנתבע ל-שלום בית ושיקום הנישואין ע"י גורם מקצועי.
  • שליחת הודעה כתובה לבן הזוג ע"י הצד שחפץ בגירושין. מטרתה יידוע הצד שכנגד ברצון למימוש סעיף ההתחייבויות בהסכם.
  • עילות או תנאים לגירושין לשם החלתו.

הסכם ממון טרום נישואין

התקשרות חוזית- משפטית הנחתמת לפני החתונה ונערכת על ידי עו"ד דיני משפחה היא דרך יעילה "להניח את הקלפים על השולחן". הגורמים שהפכו את הסכם זה לפופולארי בחלוף השנים היא סטטיסטיקת הגירושין העגומה המולידה את הרצון במיגון עצמי, וכן גם עליית גיל הנישואין היוצר איחוד בין אנשים שכבר צברו הון ורכוש. יתרונות ההסכם באים לידי ביטוי בחסכון בזמן, אנרגיה ועלויות הנובעים מהליכים משפטיים מפרכים, הבטחת חלוקה הוגנת, ושימור הונו ורכושו של כל צד מפני חלוקה היות ואלו נצטברו לפני הנישואין. את ההסכם יש לאשר בפני ערכאה שיפוטית, כדוגמת בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני.

צו עיקול במסגרת תביעת רכוש

צו עיקול הינו סעד זמני המוגש כבקשה מיוחדת במהלך תביעות רכוש או מזונות. במרבית המקרים בקשת הצו נעשית במעמד אחד הצדדים על מנת להפתיע את הצד שכנגד ולסכל כל ניסיון של הברחת רכוש על ידו. התנאים להיעתרות ביהמ"ש לדון בבקשת הצו, ללא נוכחות הצד הנתבע, אינם כה פשוטים. על מבקש הצו להוכיח כי השהייה הנגזרת מהתדיינות במעמד שני הצדדים תסב לו נזק חמור, ועליו גם להפקיד ערבון שיפצה את הנתבע במקרה ויתבהר כי הצו הוצא מסיבות שאינן כשרות.

על מנת לעמוד בתנאים הקפדניים ולמנוע כל ניסיון של הברחת רכוש, משרד עורכי דין ונוטריון אביבית מוסקוביץ יסייע לכם בנימוק בקשת הצו, אישורה דרך הצינורות המקובלים ובדיקת מימושה בפועל.

מה בין צו זה לצו הניתן בהליכי הוצל"פ?

בהליכי הוצל"פ צו העיקול הינו ממשי ואינו מצריך בקשה מנומקת. לעומת זאת, צו עיקול זמני המוּצא במסגרת תביעת רכוש שטרם, קיים צורך בנימוק הבקשה ומעמדו פורמאלי בלבד. מדוע? כדי למנוע את הוצאתו מסיבות שאינן כשרות או משפטיות. לשם מניעת ניצולו של סעד זמני לרעה קיימים מספר תנאים מקדימים:

  • על בקשת הצו להיות מנומקת בצירוף תצהיר שישכנע כי אכן קיים חשש סביר להכבדת ביצוע פס"ד בהעדרו.
  • כתנאי לקבלת הצו, מבקשו יחויב בהפקדת התחייבות עצמית וערבות מספקת לפיצוי הנתבע במקרה של גרימת נזק מחמת הצו. היה וביהמ"ש סבור כי בקשת הצו נבעה מנסיבות בלתי סבירות וכתוצאה מהוצאתו נגרמו נזקים ו/או הוצאות לנתבע, בעת פקיעתו ביהמ"ש רשאי להורות על חילוט העירבון.

מהות העיקול

במסגרת הצו מעוקלים כל סוגי הנכסים שאינם פטורים מעיקול באותה העת, כדוגמת מיטלטלין, מקרקעין ואף כספים המצויים בחזקת צד ג'. אם הצו מבוצע אצל צד ג' יהא עליו לאשר בכתב, במועד הנקוב בהודעה, כי נכסי הנתבע מצויים ברשותו או להגיש בקשה לביטול הצו. היה והמחזיק ממאן להגיב בדבר, הרי שניתן להגיש נגדו תביעה שתחייבו באופן אישי לשלם את שווי הרכוש המעוקל המצוי ברשותו, לבעל הצו.

אל הנכסים מתווספים גם הזכויות העתידיות כמו תמלוגים עתידיים וכספים פאסיביים (ניירות ערך, חסכונות ועוד). בסוגיית עיקול חשבון ה-עו"ש של הנתבע, הרי שביהמ"ש נוקט משנה זהירות ואינו מתיר את עיקול הכספים שנכסו לאחר הוצאת הצו, אלא רק את הקיימים.


הוגש נגדכם צו עיקול בטענות כוזבות? רוצים להגן על רכושכם ולמנוע את הברחתו?

פנו עוד היום למשרדנו!

הגדלת מזונות

חובת האב לזון את ילדיו מהווה נדבך חשוב בקיומו של התא המשפחתי. חובה הנותרת בעינה הן במהלך החיים המשותפים והן לאחר פרידה וגירושין.
פסיקתם של דמי מזונות נועדו לעגן חובה זו בתוספת ראייה עתידית לעניין צרכי הילד המידיים והעתידיים.
היות והראייה העתידית הינה מוגבלת וייתכנו שינויי נסיבות מהותיים בצרכי הילד, לעתים אין מנוס מהגשת תביעה להגדלת דמי מזונות ילדים.

תביעה זו יכולה להתבצע על ידי ההורה המשמורן ו/או ילדיו הקטינים כאשר נטל ההוכחה עומד על כתפי התובעים.
נטל הוכחה זה בלוויית הבחינה המדוקדקת של כל טענה להגדלת המזונות נועד כדי למנוע התדיינויות חוזרות ונשנות על נושאים שנחתמו בערכאות המשפטיות בעבר.
יחד עם זאת, ישנן נסיבות המחייבות רביזיה מחודשת!

עורך דין מנוסה- להתחיל ברגל ימין!

לא כל עו"ד לענייני משפחה יכול להובילכם אל המטרה לשמה הגעתם למשרדו, אך לא כך במשרדנו!

במשרד עורכי דין ונוטריון אביבית מוסקוביץ תמצאו-

  • מענה מהיר ואיכותי מ-צוות המנוסה בתביעות להגדלת מזונות.
  • בחינת התיק בצורה מדוקדקת, אישור קיומו של שינוי נסיבתי מהותי ועדכון התובע בדבר סיכויי הצלחת התביעה.
  • בניית אסטרטגיה מקיפה שתשרת את הלקוח כבר בשלביה הראשוניים של התביעה או ההגנה.
  • סיוע בהגנת הצד הנתבע בין אם בהקלת היקף המזונות המוגדלים ובין אם דחיית התביעה על הסף.

הגדלת מזונות- אימתי התביעה מתקבלת?

תביעה אשר הוגשה על ידי ההורה המשמורן או ילדיו חייבת לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

  • הוכחת קיומו של שינוי נסיבות מהותי העולה בקנה אחד עם הצורך בהגדלת היקף המזונות.
    מקור השינוי תלוי במצבו של ההורה המשמורן (קושי כלכלי, פיטורין וכד') או עשוי לנבוע מצרכי הילדים כדוגמת הוצאות חינוכיות או רפואיות שהנן חריגות.
  • הוכחה כי מדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש עת מתן פסק הדין בנושא.
  • הוכחה כי הבקשה להגדלת המזונות מקורה בתום לב ולא כאמצעי סחיטה, ענישה או כיסוי הוצאות שמקורן בשיקול כלכלי לקוי שאינו רלוונטי לגידול הילד.
    למשל, השקעה במניות שצנחו או מעבר לאפיק עבודה עצמאית וכישלון העסק.

במה להצטייד?

כל תביעה שמטרתה הגדלת מזונות מצריכה אסמכתאות שיוכיחו, מעל לכל צל של ספק,
כי גובהן של המזונות פרי הפסיקה הקודמת, אינו עומד בקנה אחד עם העלויות הנוכחיות של צרכי הילד.
זאת כמובן בהתאם לנסיבות חריגות ביותר שהגדילו את ההוצאות באופן בלתי צפוי ומחייבות התחשבות.

על מנת להפיק את המיטב עבורכם, כתובעים או כנתבעים, פנו עוד היום לפגישת ייעוץ במשרדנו!

צו קיום צוואה וצו ירושה

פטירתו של אדם עלולה להותיר סימני שאלה רבים, במיוחד כשלא הותיר אחריו הנחיות ברורות שיעצבו את עתיד התא המשפחתי.
הנחיות אלו מאוגדות בצוואה המגדירה את זהות יורשי העיזבון וחלקם בו. בעת קיומה של צוואה הלקויה בעריכתה ומשמעות הוראותיה או בהעדרה המוחלט,
נוצר פתח למאבק או להידברות וחלוקה הוגנת על פי חוק הירושה.
על מנת להימנע מסכסוכים ואי נעימויות סביב שאלת הירושה, מוטב לפנות לגורם מקצועי שיסייע לכם לעשות קצת סדר במושגים.

עושים סדר !

משרד עורכי דין  ונוטריון אביבית מוסקוביץ ישלים עבורכם את המידע החסר, ויסייע בכל האפיקים הדרושים ע"י:

  • ייעוץ וליווי משפטי מקצועי ואישי.
  • חלוקה הגיונית והוגנת של הצוואה, תוך נטרול סכסוכים ופתרון סוגיות העלולות להתעורר.
  • שיתוף פעולה מלא עם גורמים העשויים לסייע בהיבטים הנובעים מהצוואות השונות (שמאי מקרקעין, יועצים פיננסיים, אנשי נדל"ן וכד')
  • סיוע בהגשת בקשה לצו ירושה לביה"ד הרבני או לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה.

צו קיום צוואה

במקרים בהם המנוח הותיר צוואה חלוקת עזבונו בין היורשים תיעשה באמצעות צו קיום צוואה. צו זה ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה ומהווה אישור לניסוחה של הצוואה ומקנה לה תוקף המשפטי מחייב.
בקשה למתן הצו יכולה להיות מוגשת ע"י כל אחד מהיורשים.

חשוב לציין, הצו תקף אך ורק לנכסים הכלולים בצוואה כאשר שאר נכסי המנוח יחולקו בהתאם לחוק הירושה, באמצעות צו ירושה.
היות ומעמד הצו כמעמדו של פס"ד, הרי שלא חלה התיישנות וניתן לקבלו בכל עת דרך המאגר הממוחשב של לשכות הרשם.

צו ירושה

בהעדר צוואה או רצון היורשים לקיימה, עזבונו של המנוח יחולק בין היורשים בצו ירושה, בהתאם להוראת החוק.
מדובר בצו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון על ידי הכרעה בסוגיית זכויות היורשים.
בין היורשים הפוטנציאלים מצויים בן זוגו של המנוח, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם, ואפילו קרובי משפחה שמועד לידתם חל עד היום ה-300 מרגע הפטירה.
בהעדר יורשים, העיזבון עובר לידי המדינה.

אופן החלוקה

  • בן הזוג של המנוח- מקבל מחצית מהירושה+ מיטלטלין, לרבות מכונית של המנוח.
  • ילדי המנוח- מתחלקים בצורה שווה במחציתה השני של הירושה.
  • אחיו, אחיו והורי הוריו של המנוח- יירשו 2/3 מהעיזבון.

אם המנוח לא הותיר אף אחד מהקרובים שהוזכרו- יורש בן הזוג את העיזבון כולו.