בן מרדן

חובות ההורים כלפי ילדיהם אינן נפסקות עם "פירוק החבילה", כך גם חובות הילד כלפי הוריו. אלו מונות, בין היתר, את מצוות כיבוד אב ואם ויראתם. כיבוד אב ואם עיקרו בעשיית מעשה עבור ההורה והיראה כוללת הימנעות מכל פגיעה בו. בן מרדן פוסח על שני הסעיפים כשמסרב על שמירת קשר עם אביו או עם אמו האחראים על מזונותיו, אינו מכבדם, ממרה את פים ומעליבם. על מנת להימנע ממצב זה קיימת חשיבות להכיר את המושגים ולמנוע פגיעה במזונות הילד.

מיהו בן מרדן?
התנהגות סרבנית שבגינה בית המשפט יכריז על ילד כ-"בן מורד", הינה קיצונית מאוד במהותה. זו כוללת ביטויים פוגעניים ומעליבים, חוסר כבוד במידה המקובלת והראויה, אי ציות הילד להסדרי ראייה שנקבעו וסירובו לקיום קשר רציף עם ההורה. מרידה זו לרוב מכוונת כלפי ההורה בעל הסדרי הראייה אך כבר קרו מקרים קשים בהם הילד מרד בהורה המשמורן. חובת כיבוד הורים אינה מאפשרת לילד "להתנער" ממנה למעט מקרים חריגים בהם האשם אינו מצוי בקטין. דיני משפחה העוסקים במזונות הילד מציגים מבחן מחמיר להתנהגות הילד שתסתכם בשלילת מזונותיו והיא- התנהגות מחפירה, גם אם אינה מכוונת לפגיעה בהורה אלא זוהי תוצאתה הטבעית.

לפני הכרזת בן מורד
היות והכרזת ילד כ-בן מורד נושאת משקל רב לעניין מזונותיו, הרי שביהמ"ש בוחן היטב את חובות והזכויות של הורי הילד כלפיו ואת הנסיבות והגורמים העומדים בבסיס מערכת היחסים העכורה. בין הגורמים הללו מצויים:

• התנהגות ההורה שעוררה את המרידה. חוסר התייחסות וניכור שנתקיימו עוד הרבה לפני הגירושין, אלימות פיזית ומילולית ושאר התנהגויות שליליות שהיוו טריגר להתנהגות הנוכחית של הילד כלפי ההורה.
• הבן כ-קורבן למלחמת הורים. אי ציות להסדרי הראייה או מרידת הילד בהורה עלולה להתקיים בעידודו של ההורה המשמורן או להוות ביטוי למלחמות ההורים על חזקת הילד. במקרים בהם ביהמ"ש ישקול את טובת הילד, שככל הנראה אינה כוללת את הגבלת זכויותיו במזונות כשאינו אלא קורבן בעצמו.
• גילו של הילד. שלילת מזונות הילד או הפחתתם הינה צעד קיצוני במיוחד כשמדובר בגילו של הילד. הפסיקה מבדילה בין בגיר לקטין בעניין נסיבות מרידתו וחומרתה. ההיגיון העומד בבסיס השונות הוא שילד בגילאי 14-15 יודע מהי התנהגות משפילה, מעליבה ושאינה מכבדת וכן גם את השלכותיה. זאת בשונה מקטין שהתנהגותו אינה תוצר של שיקול דעת או הבנת מהות מעשיו אלא היא פרי של מצב נפשי.

השלכות ההכרזה
עם הכרזת הילד כמרדן – יוכל הורה לבקש הפחתת מזונותיו או ביטולם כליל, ופרנסת הילד מוטלת על ההורה המשמורן, בתנאי שיכול לפרנסו. במידה ואין ביכולתו של ההורה המשמורן לעשות זאת, הרי שההורה שיש לו הסדרי ראייה מחויב להשלים את מזונותיו מדין צדקה. זאת כתלות במסוגלותו הכלכלית לאחר סיפוק צרכיו והסמוכים בשולחנו, וללא כל התחייבות לשמירה על רמת חיים קודמת.

הפחתת דמי המזונות עשויה להיות זמנית ואף קבועה, אך קיימים כללים לביצועה:

– מזונות קטין ישללו מחמת מרידה רק מעל גיל 6. מזונות קטין שגילו מתחת לגיל 6 יישמרו גם אם מופרות הוראות המשמורת והסדרי הראייה.

– האב פטור ממזונות הקטין כל עוד פעולה זו לא תסב מחסור לקטין עד כדי חרפת רעב.

מה עושים?
קיימת חשיבות עליונה במעלה להידברות ושמירה על קשר יציב ותקין, ולא גרירת הילד לכדי סכסוך ישן נושן. כמו כן, על ההורים הקפיד על קיום הסדרי הראייה ולהדגיש את חשיבותם בפני הילד. יתירה מכך, חינוך הילד אינו בטל עם "פירוק החבילה", לכן חשוב להטמיע את חשיבות כיבוד ההורים, במיוחד כיבוד ההורה המשמורן האמון על כלכלת ילדו.