הליך גירושין עם ילדים

כשזוג עם ילדים מחליט להיפרד, שתי שאלות חוזרות ומעסיקות את ההורים יותר מכל היבט אחר. הראשונה נוגעת להסדרי השהות והמשמורת, כלומר היכן יגורו הילדים ומתי יראה אותם כל הורה. השנייה נוגעת למזונות, כלומר מי משלם, כמה, ועל אילו רכיבים. במאמר זה נסביר כיצד מתקבלות ההכרעות בשני התחומים, אילו כלים מקצועיים מפעילות הערכאות, ומהם הבסיסים המקובלים לקביעת מזונות בישראל. המטרה היא לתת להורים תמונה ברורה יותר של מה שצפוי בהליך, כדי להפחית את אי הוודאות שמלווה אותו.

זמן קריאה: 4 דקות

הסדרי שהות ומשמורת – איך מכריעים

כאשר ההורים מצליחים להגיע להסכמה בעניין מקום מגורי הילדים והסדרי השהות, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין ומחייב את שני הצדדים. כשאין הסכמה, ההכרעה עוברת לערכאה שיפוטית, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה כזה, השיקול הראשון והמרכזי איננו זכויות ההורים אלא טובתו של הקטין.

המשמעות המעשית היא שגם הורה בעל זכויות לכאורה ברורות לא יקבל הסדר שאינו תואם את צרכי הילד. כך למשל, כאשר מדובר בילד עם נכות, עולה לעיתים קרובות שאלה מורכבת. מצד אחד, משמורת משותפת מאפשרת לשני ההורים לחלוק בנטל ההורי המאתגר. מצד שני, יש מקרים שבהם דווקא בית אחד יציב עדיף, כדי שהילד לא יידרש לעבור בין שתי כתובות באופן שמכביד עליו. אין כאן תשובה אחת נכונה, וההכרעה נגזרת מהנסיבות הקונקרטיות של המשפחה.

הכלים המקצועיים שמלווים את ההכרעה

כדי להגיע להחלטה מבוססת, הערכאה אינה מסתמכת רק על טענות הצדדים. במרבית המקרים מופנה התיק לשירותי הרווחה לצורך עריכת תסקיר סעד. במסגרת התסקיר בוחנים עובדים סוציאליים את מערכות היחסים בבית, את אופן ההתנהלות של כל הורה מול הילד ואת איכות הקשר ביניהם. התסקיר מהווה כלי מרכזי שעליו נשענת הערכאה.

מתי נדרשת בדיקת מסוגלות הורית

בחלק מהמקרים תסקיר הסעד אינו מספק, ובמצבים מורכבים שבהם עולה טענה ממשית לגבי מסוגלותו של אחד ההורים, מופנים הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית. בדיקה זו נערכת במכון פרטי ומדובר בהליך מעמיק במיוחד. במהלכו נפגשים פסיכולוג ופסיכיאטר עם בני המשפחה, כל הורה בנפרד וכן כל הורה יחד עם הילד. הבדיקה מספקת לערכאה תמונה מקצועית מקיפה על המסוגלות ההורית של כל צד. מידע נוסף על האופן שבו פועלים בתי המשפט לענייני משפחה ניתן למצוא באתר מערכת בתי המשפט.

משמורת משותפת – יתרונות וביקורת

משמורת משותפת הפכה נפוצה מאוד, ובמקרים רבים היא פתרון מאוזן וטוב. היתרון המרכזי שלה הוא שהיא מאפשרת לשני ההורים להישאר נוכחים ומעורבים בחיי הילד, ומשקפת תפיסה לפיה לילד טוב לשמור על קשר משמעותי עם שני הוריו.

לצד זאת, יש מי שמותחים ביקורת על ההסדר. הטענה המרכזית היא שכאשר לילד אין בית אחד יציב, הוא מתעורר חליפות במיטה אחרת, ויש ילדים שמתקשים עם המעבר התדיר. לכן חשוב להבין שמשמורת משותפת אינה ברירת מחדל מתאימה לכל משפחה. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לגיל הילדים, ליכולת ההורים לתקשר ולשתף פעולה, ולמרחק הגיאוגרפי בין הבתים. מידע נוסף בנושא ניתן לקרוא בעמוד משמורת ילדים.

סוגיות של משמורת והסדרי שהות מחייבות הבנה מדויקת של הליך התסקיר ושל אופן ההכרעה בערכאה. ליווי משפטי בשלב מוקדם מסייע להציג את העניין בצורה מסודרת ולשמור על האינטרס של הילד ושל ההורה.

מזונות ילדים – הבסיס המקובל

בניגוד למדינות רבות שבהן קיים מחשבון רשמי המאפשר לחזות מראש את גובה המזונות, בישראל אין נוסחה אחידה כזו. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם להכנסות ההורים, לצרכי הילדים, לחלוקת זמני השהות ולרמת החיים שאליה הורגלה המשפחה.

עם זאת, קיים בסיס מקובל שמספק נקודת התחלה. כיום מדובר בתשלום שנע סביב 1,250 עד 1,500 ש"ח לכל ילד עבור הצרכים השוטפים. מעבר לסכום זה מתווסף רכיב המדור, כלומר השתתפות בתשלום שכר הדירה או המשכנתא של ההורה המשמורן. שיעור ההשתתפות במדור משתנה לפי מספר הילדים.

שיעורי רכיב המדור לפי מספר ילדים

חשוב להדגיש שהמספרים האלה הם בסיס התחלתי בלבד, ולא תקרה או רצפה מחייבת. הערכאה רשאית לחרוג מהם בכל כיוון, בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים ולצרכים המיוחדים של הילדים. פרטים נוספים בעמוד מזונות ילדים.

מזונות אישה והכתובה

בנוסף למזונות הילדים, קיימת סוגיה נפרדת של מזונות אישה. עבור בני זוג יהודים, אישה זכאית לקבל מזונות מבעלה כל עוד הם נשואים. הבעל מחויב לזון ולפרנס את אשתו על פי הדין האישי, ולפי ההלכה "אישה עולה עמו ואינה יורדת". המשמעות היא שהאישה זכאית למזונות בהתאם לרמת החיים שאליה הורגלה במהלך הנישואין, ולא לרמת קיום מינימלית.

מנגד, כאשר מדובר באישה עובדת, רשאי הבעל לטעון "צאי מעשה ידיך למזונותיך", כלומר אם האישה משתכרת ומפרנסת את עצמה, היא עשויה שלא להיות זכאית למזונות. קיימות סיבות נוספות שבעטיין אישה עלולה לאבד את זכאותה למזונות, וכל מקרה נבחן בנפרד.

נקודה שמחייבת תשומת לב מיוחדת היא הכתובה. הכתובה היא מסמך משפטי מחייב, ולסכום הנקוב בה יש משמעות ממשית בעת הגירושין. הדיין מוסמך להתאים את הסכום שנקבע בכתובה כלפי מעלה או כלפי מטה, בהתאם לנסיבות. מאחר שמדובר במסמך בעל תוקף כלכלי, חשוב לתת על כך את הדעת כבר בשלב כתיבתו. מידע רשמי על דיני המשפחה והדין האישי זמין באתר בתי הדין הרבניים. לפירוט נוסף ניתן לעיין בעמוד מזונות אישה.

שאלות נפוצות

סיכום

בהליך גירושין שבו מעורבים ילדים, שתי הסוגיות המרכזיות הן הסדרי השהות והמשמורת מצד אחד, והמזונות מצד שני. בהיעדר הסכמה, ההכרעה עוברת לערכאה שיפוטית שמעמידה את טובת הקטין בראש סדר העדיפויות, ונעזרת בכלים מקצועיים כמו תסקיר סעד ובדיקת מסוגלות הורית. בתחום המזונות אין בישראל נוסחה אחידה, אך קיים בסיס מקובל שנע סביב 1,250 עד 1,500 ש"ח לילד, בתוספת רכיב מדור. מזונות אישה והכתובה נקבעים על פי הדין האישי ומחייבים תשומת לב נפרדת. הבנה מוקדמת של ההליך מסייעת להפחית את אי הוודאות ולקבל החלטות מושכלות.

לכל משפחה נסיבות ייחודיות, ולכל הליך מאפיינים משלו. ליווי משפטי מקצועי מאפשר להבין את האפשרויות העומדות בפניכם ולפעול בצורה מסודרת לטובת הילדים.

על עורכת הדין

עו"ד אביבית מוסקוביץ היא מייסדת פירמת עורכי הדין אביבית מוסקוביץ, מהמשרדים המובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות. עוסקת בעריכת דין משנת 1999, מוכרת כאוטוריטה בתחום ובעלת ניסיון רב בתיקים מורכבים בעלי היבטים כלכליים, ייצוג בעלי חברות בהליכי גירושין, תיקי ירושה ותיקי חטיפת קטינים. מגשרת ובוררת מוסמכת. חברה בארגון הבינלאומי IAFL. הפירמה נבחרת מדי שנה כאחת המובילות במשק על ידי חברות הדירוגים BDI ו-Dun's 100.