חזקת הגיל הרך – דוח ועדת שניט
שדרוג החקיקה
ועדת שניט פעלה מתוך תפיסה כי על החוק להשתנות ולהתחדש בהתאם לדורות. אם בעבר אבי המשפחה היה המפרנס והאם ניהלה את משק הבית, הרי שהיום חל שינוי בתפקידים אלו בתא המשפחתי. היפוך התפקידים והעליה בעצמאות האשה הגבירו את מעורבות הגברים בחיי ילידהם באופן משמעותי. אם כן, חזקת הגיל הרך, לפי ועדת שניט, אינה משרתת אף אחד מהצדדים שכן מפלה לרעה את הגבר ומקבעת את מעמד האשה כמטפלת ראשית בילדים. בנוסף, גרסה הועידה כי על ישראל להתקדם עם שאר מדינות המערב שכבר ביטלו חזקות כדוגמת חזקת הגיל הרך ובמקומן הסדירו בחקיקה את מימוש האחריות ההורית וקבעו קריטריונים לבחינת טובת הילד.
לב השינוי- סעיף 9
הועדה רואה בצורך לבחון את טובת הילד באופן פרטני על מנת לוודא כי הורי הילד ימלאו חובותיהם כלפיו במקרה של פרידה ללא הסכמה על הסכם הורות או אי קיומו. בנקודה זו בית המשפט יקבע את הסדר ההורות על פי טובת הילד שתיקבע לפי הקריטריונים הבאים:
- צרכיו ההתפתחותיים של הילד בהתאם לגילו ומצבו.
- רצון הילד, אותו יבטא בבית המשפט בדרך המתאימה לו, יקבל משקל רב בהתאם לגילו ומידת בגרותו.
- זכות הילד לקיום קשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם כל אחד מהוריו.
- מידת נכונות ההורים למימוש אחריותם ההורית בצורה של שיתוף
- כישוריו האינדיבידואליים של כל הורה במילוי אחריותו ההורית.
- יישקל הטיפול שהוענק לילד על ידי כל אחד מהוריו.
- זכות הילד לקיומו של קשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של הוריו לאפשר זאת.
שבעת הקריטריונים הללו מהווים כלי רב עוצמה המסייעים לבית המשפט בקביעת הסדר השותפות ההורית, זאת מפני שמרחיבים את הפרספקטיבה, מאפשרים איזון ושקלול המקלים בקביעת טובת הילד ואת מימושה על ידי הוריו. היה וקריטריונים אלו אינם מספקים לקבלת החלטה בדבר חלוקת הזמן והסדרי המגורים, תינתן עדיפות לשמירה על יציבות הילד ולמידת הטיפול בו לאורך כל חייו על ידי כל אחד מהצדדים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!