כיצד ניבחן כושר הורי ע"י בתי המשפט

על מנת לקבוע את דמותו של ההורה המשמורן, נשאלת השאלה מיהו ההורה שיכול לספק את כלל צרכי הילד החומריים והרגשיים הנחוצים להתפתחותו. על מנת לענות על שאלה זו נכנסים שני גורמי מפתח לתמונה, הלא הם ההורים וילדיהם. ההורים נבחנים על פי יכולתם הפיסית והנפשית לגדל את הילד בעוד שהילד עצמו מהווה הוכחה חיה לאופן תפקודם כהורים, ומכאן משקלם הרב של רצונו וטובתו של הילד בעת בחינת מסוגלות הורית.

העקרונות המנחים לקביעת דמות ההורה המשמורן

• עקרון טובת הילד. מעבר לבחינה טובת הקטין בהווה, קיימת גם ראייה עתידית הרואה בכך חובה עליונה להגן על גופו, בריאותו ונפשו של הילד תוך סיפוק כלל הצרכים הנחוצים לו. זאת על פי קריטריונים מנחים. הכוללים את גילו, מצבו הפיזי/ הנפשי, תכונותיו האישיות, רצונו, קיומם של גורמי השפעה משפחתיים  ועמדת המבוגרים בחיי הילד. על מנת לאבחן זאת בית המשפט ממנה מומחים (פסיכולוגים, עו"ס ועוד) שיעריכו את המקרה ויתנו חוות דעתם המקצועית. היה והוכח כי אחד הצדדים אינו פועל לטובת הקטין או שטובתו קודמת לטובתם בעת קבלת החלטות והדבר פוגע בהם, הרי שעלול לאבד משמורת על ילדיו עד תום מאבק גירושים זה.

• רצון הילד. למען הסר ספק, רצון הילד אינו תמיד עולה בקנה אחד עם טובתו. בין מקרים אלו נמנים הפעמים בהם בית המשפט נאלץ להתערב ולמנוע מצבים שאמנם היוו את רצון הילד אך סתרו את טובתו בינהם- שמירה על קשר עם הורים שנשלחו למאסר או המשך לימודים במערכת חינוך הסותרת את מוצאם או מסורותיהם. המשקל הניתן לרצונו של הילד נובע ממספר גורמי מפתח ביניהם- גיל, בגרות נפשית, התנגדות מול העדפה ואמינות המידע הניתן תוך פסילת החשד לגורמי השפעה.

• מסוגלות הורית. לאחר בחינת מצבו של הילד, תורם של ההורים לתת את הטון. מסוגלות הורית מוגדרת כיכולתו של כל הורה לשמר את בריאותו הפיזית והנפשית של ילדו תוך סיפוק כל צרכיו לשם כך, וזאת תוך יצירת סביבת גידול יציבה מבחינה כלכלית ורגשית.במסגרת בדיקה זו נבחנים הפרמטרים המשמעותיים המונים את בגרותו הנפשית של כל הורה, אחריותו, מקור פרנסתו והאינטראקציה בינו ובין הילד.

אם שני ההורים כשירים?

הקושי האמתי מתחיל כשעל פניו שני הצדדים כשירים לשמש כמשמורנים אך מתעקשים על משמורת יחידנית. במקרים אלו יבחר בית המשפט ב"טוב מן השניים". לשם הכרעה בעוד סוגיה מרכזית בלב ליבם של דיני משפחה, ניתנת חוות דעתו של מומחה הנפגש באופן אישי עם כל אחד מהצדדים ומעבירם מספר אבחונים. ביניהם-

• אבחון פסיכו-דיאגנוסטי מקיף. האבחון נועד לבחון את יכולות ההורה וכולל מבחני משכל (מבחן וכסלר למבוגרים) ואישיות (מבחני רורשאך) האמורים להצביע על כל חריגה כזו או אחרת מהנורמה.
• אינטראקציה בין הורה לילדו. אבחון טיב הקשר בין הורה לילדו מבוצע באמצעות טכניקת תצפית וראיון הערכה מובנים, כן גם על ידי "מבחן יחסי משפחה" שמטרתו היא לדובב את הילד לכדי הבנת טיב הקשר עם ההורה.
• מסוגלות והתאמה. תוצר הצלבת נתוני האבחונים תוך בדיקת יתרונותיו של כל הורה אל מול מגבלותיו אשר ממנו תורכב חוות הדעת הסופית שתוגש לשופט. זו תכלול את מידת מסוגלותו והתאמתו של כל הורה להעניק לילדו יציבות, עקביות, המשכיות, ותחושות של בטחון, חום ואהבה, שייכות ותשומת לב. ברשימה זו ייכללו כמובן גם יכולות ההורה להציב גבוהות ומסגרות ולהקנות גירויים מוסריים, נורמטיביים, תרבותיים וחברתיים התואמים את גיל הילד.