הקטנת מזונות

מזונות הילדים מהווים אמצעי להבטחת ביטחונם הכלכלי עת פרידה או גירושין.

היקף המזונות אמנם נקבע בהתאם לצורכיהם המידיים והעתידיים, אך ראיית הנולד היה מוגבלת וייתכנו שינויים בהמשך הדרך.
אי לכך, פס"ד למזונות אינו פס"ד חלוט וניתן לערער ולשנותו בהתאם לצורכי הקטין ומצבו של האב הזן אותו.
התביעה להקטנת מזונות מוגשת לרוב ע"י האב ובמסגרתה על העותר להוכיח את קיומו של שינוי נסיבות מהותי,
שלא ניתן היה לצפותו מראש, לשם הצדקת תביעתו. מדובר, כמובן, בשינוי מתמשך ולא רק זמני. היה והתביעה אכן מוצדקת ביהמ"ש ישנה את פסק הדין הקיים ואת היקף תשלום המזונות.

שינוי נסיבות מהותי
האפשרות לשוב ולהתדיין בגובה המזונות אינו פרי עידודו של ביהמ"ש. אך היה ואחד הצדדים החליט לפתוח בדיון מחודש בטענת "שינוי מהותי" יהא עליו להוכיח –
שינוי נסיבות מהותי ומתמשך שלא ניתן היה לצפותו מראש. כל שינוי טבעי בהכנסות או הוצאות הצדדים שנצפו ע"י ביהמ"ש ושוקללו עת קביעת הסכום הראשוני יביא לדחיית התביעה.
מקורות השינוי:

• שינוי בצרכיו של הנהנה מהמזונות.
• הרעה ביכולתו הכלכלית של האב או לחילופין שיפור בכושרה הכלכלי של האם. (מחמת פיטורין, פשיטת רגל וסגירת עסקים עצמאיים בחזקת הבעל).
• שינויים שנתקיימו בחיוב המזונות עצמם.
• הולדת ילדים נוספים. היות והאב חייב לזון הן את ילדיו הראשונים והן את אשתו וילדיו מהתא המשפחתי החדש- הרי שקיימת עילה לבקשת התחשבות בגובה המזונות.
• מחלה או תאונה ששינתה את כושר ההשתכרות.
• לרוב מדובר במספר גורמים החוברים יחדיו אותם מומלץ לאגד ולהציג בצורה יעילה באמצעות עורך דין גירושין.

מה עושים במקרה של הסכם גירושין?

בעת קיומו של הסכם גירושין נטל ההוכחה מורכב וכבד יותר על מגיש התביעה.
ביהמ"ש לא יקל ראש ויתיר את הפחתת היקף המזונות אלא רק במקרים קיצוניים.
הסיבה לכך נובעת מעצם בחינת ההסכם כחוזה כולל המסדיר את כל ענייני בני הזוג ולא רק את עניין המזונות המהווים סעיף בתוכו.
אי לכך, שינוי גובהם של המזונות מצריך התייחסות לכל יתר המחלוקות שיושבו במסגרת ההסכם שכן לא ניתן לבחון את המזונות כסעיף מנותק ועצמאי.
בנוסף, בימה"ש אף נוטה להימנע משינוי הסכום הנקוב בהסכם על מנת להפכו לאמין ויציב, וכמובן, לבעל ערך. אם ביהמ"ש לא נעתר לשינוי אין מנוס מלפנות לביטול ההסכם.

הפחתת מזונות בגין סרבנות קשר

גירושין יכולים בקלות להפוך לקרקע פורייה לסכסוכים כשבמרכזה עומדים הילדים המשותפים.
לעתים החשיפה לאותו מאבק, גם אם אינו מכוון לפגיעה בילד, עלולה להתבטא בהתנהגות סרבנית קיצונית שבגינה יוכרז הילד כ"בן מורד" ע"י ביהמ"ש.
התנהגות זו כוללת ביטויים פוגעניים ומעליבים, חוסר כבוד במידה המקובלת והראויה, אי ציות הילד להסדרי ראייה שנקבעו וסירובו לקיום קשר רציף עם אביו.
חובת כיבוד האב אינה מאפשרת לילד "להתנער" ממנה למעט מקרים חריגים בהם האשם אינו מצוי בקטין.
היות ושלילת מזונות הילד או הפחתתם הנה צעד קיצוני הפסיקה בוחנת את התנהגות ההורים יחד ולחוד שעוררו את תגובת הילד, ומבדילה בין בגיר לקטין בעניין נסיבות מרידתו וחומרתה.

עם הכרזת הילד כמרדן אביו רשאי לבקש הפחתת מזונותיו או ביטולם כליל, ופרנסת הילד תהא מוטלת על ההורה המשמורן, בתנאי שיכול לפרנסו.
במידה ואין ביכולתו לעשות זאת, הרי שאבי הילד מחויב להשלים את מזונותיו מדין צדקה. זאת כתלות במסוגלותו הכלכלית לאחר סיפוק צרכיו וצרכי ומשפחתו החדשה.