אלו מעברים/שינויים תחוו בגירושין

האם בגירושין יש מעברים?

במהלך הגירושין המשפחה למעשה הופכת מיחידה אחת לשתי יחידות. השינוי של היחידה לשתי יחידות מתבצע במעברים במספר תחומים – כאשר לכל מעבר יש את ההשפעה הייחודית לו.

מה לגביי מעבר של הילדים מהורה אחד לשני

אם בימים כתיקונם ראיתם את ילדיכם על בסיס קבוע בבוקר עת קמו, במהלך היום ולפני השינה, נהגתם לנסוע לחופשים מתי שרק רציתם והכל היה ברור ומובן מאליו, הרי שהגירושין כופים מצב חדש של מעברים מבית לבית.

של ימים בהם תראו את ילדיכם וימים שלא, של חגים שתחגגו עם ילדיכם וחגים שלא וכך גם לגביי חופשים .

אין ספק שזוהי מציאות חדשה ומאתגרת ובהתחלה קשה להסתגל , יחד עם זאת גם במצב החדש יש יתרונות אם מנהלים אותו נכון.

אם תשכילו לנהל יחסים טובים עם בן/ בת הזוג לשעבר סביר להניח שילדיכם ייהנה משני הורים שמרוכזים בו כשהוא עמם ואתם תהנו מזמן איכות לעצמכם ושקט נפשי כשאתם ללא הילדים.

מה לגביי מעבר לעיר אחרת

אם בעבר היה נהוג כי ההורה המשמורן (וברוב המקרים היתה זו האם) יכולה הייתה פשוט לקום ולעבור עם הילדים להיכן שהיא רוצה – כיום כמעט כל מעבר, אף למרחק קצר ממקום המגורים הקודם, דורש מהצד שמבקש לעבור לפנות בבקשה לקבלת אישור בית המשפט.

להורים יש כמובן זכות לעבור לגור היכן שהם רוצים, אך מאחר ותהיה לכך השפעה על מגורי הילדים והגעתם למוסדות החינוך, החוגים והחברים הרי שמעבר מצריך בקשה למעבר.

מי שעושה דין עצמי ומחליט לבצע מעבר ללא רשות מסתכן בהשטת הוצאות על ידי בית המשפט וכן בכך שבית המשפט יורה לו לחזור לאלתר.

יצוין כי הגשת הבקשה לרשות הינה בין אם אתם נשואים ובין אם התגרשתם כבר.

לדוגמא – באחד המקרים היה  זוג הורים שנקלעו להליכי גירושין ולהם 2 ילדים. ביום בהיר החליטה האם לבצע מעבר דירה מהרצליה לתל אביב והודיעה לאב בדיעבד . האב הגיש מייד בקשה לבית המשפט שם התדיינו הצדדים להורות לאם לשוב לאלתר.

בית המשפט פסק הוצאות כנגד האם והורה לה לשוב לאלתר זאת למרות שהאם  שכרה דירה וחתמה על חוזה ותפסיד כסף.

מעבר לזה גם הרושם שנוצר על האם בבית  המשפט בהחלט לא היה מוצלח.

מעבר מיחידה משקית כלכלית אחת לשתי יחידות משקיות כלכליות

במהלך הנישואין רבים מהזוגות  מתנהלים מתוך חשבון משותף אליו מפקידים את המשכורות שלהם ואת כל התשלומים מבצעים מתוך החשבון המשותף.

כאשר נולד סכסוך פעמים רבות מי מהצדדים מגביל את החשבון המשותף לשתי חתימות ומעתה ואילך לא ניתן לבצע כל פעולה בחשבון, לרבות ביצוע תשלומים בכרטיס האשראי. למעט הוצאה עליה יחתמו שני הצדדים.

משמעות הדבר – כל אחד מההורים צריך לפתוח חשבון בנק נפרד משל עצמו, אליו הוא מפקיד את משכורתו ולמעשה מתחיל לנהל משק בית באופן עצמאי וללא תלות בצד השני.

כמובן, גם כאשר אין הגבלת חשבון מטבע הדברים יעבור כל צד לנהל חשבון משל עצמו.

הדבר מצריך הסתגלות וחשב מסלול מחדש לעניין ההוצאות הכלכליות, כמובן שזה לא קל, אבל עם ניהול נכון בהחלט אפשר לצלוח גם את המעבר הזה.

ומה לעניין המעבר לזוגיות הבאה

גם כאן מדובר במעבר לא קל. יש מי שיוצא מאד מעורער מהפרק הקודם ומתקשה לעבור לפרק ב ויש מי שעובר בקלות לפרק ב אך מתגלעים קשיים אחרים עם הילדים  שלו או עם הילדים של בן בת  הזוג, כך או כך פרק ב מורכב יותר.

חשוב לנסות ולהפיק לקחים מפרק א וליישמם אך באותה הנשימה לדעתי האישית מאד יעיל להסתייע באיש מקצוע כדוגמת פסיכולוג אשר יסייע לכם להתמודד באופן בונה עם הזוגיות החדשה או עם פעולות שיקרבו אתכם לזוגיות חדשה.

גם זכויות סוציאליות של הצדדים מייצרות העברת כספים

בהתאם לחוק יחסי ממון, הצדדים צריכים לחלוק ביניהם את הזכויות הסוציאליות שצברו במהלך שנות הנישואין ושנצברו ממקומות עבודתם, כמו: זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות וזאת עד למועד הקרע בין הצדדים.

גם אם רק אחד מבני הזוג יצא לעבוד ובן הזוג השני נשאר לטפל במשק הבית ובילדים, כל אחד תרם את חלקו לתפקודו של התא משפחתי, בצורה כזו או אחרת ולכן מאזנים את הזכויות הקיימות של מי שיש לו זכויות. מי שמבצע  את התחשיב הוא רואה חשבון אשר ממנה בית המשפט או כזה עליו הסכימו הצדדים.