גירושין כשאין רכוש

חלוקתם של כספים, נכסים, מיטלטלין, וזכויות סוציאליות שנצטברו בחיי הנישואין אינם מלאכה פשוטה.
אך מה קורה כשמדובר בנישואין שלא האריכו שנים ולא הותירו כל רכוש בר חלוקה? ראשית, לא מקלים ראש.
שנית, מתמודדים עם סוגיות מהותיות אחרות, דהיינו, דמי כתובה, מזונות אישה וילדים, משמורת והסדרי ראיה.

"שלא תהא קלה בעיניו להוציאה"
החשש מפני גירושים שיפגעו בביטחונה הכלכלי של בת הזוג, הוליד את הכתובה.
מדובר במסמך המפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו באם יגרשה בגט פיטורין, וכולל את חתימתו וחתימת שני עדים שנכחו בעת עריכת הכתובה.
לאחר מכן, המסמך נמסר לידי האישה ונותר ברשותה למשמרת. למרות המשמעות הטקסית המיוחסת, הרי שמדובר במסמך בעל משמעות חוזית מחייבת שמטרתו לעגן את התחייבות הבעל לזון ולכבד את אשתו,
ולשלם דמי כתובתה בפקיעת הנישואין.

לכתובה שלושה חלקים עיקריים:

• עיקר כתובה. סכום שישלם הבעל לאשתו בעת פקיעת הנישואין מחמת גירושין או פטירתו. הסכום המינימלי שנקבע בגמרא הינו 200 זוזים.
  אשר לפי דעות מקלות הם אלפי שקלים בודדים ולפי מחמירות – עשרות אלפי שקלים.
• תוספת כתובה. הבעל רשאי לרשום סכום העולה על הרף המינימלי ותוספת זו מכונה "תוספת כתובה". דינה של תוספת זו כדינה של עיקר כתובה, דהיינו, הבעל מחויב במלוא הסכום הנקוב.
• נדוניה. הערכת שווי הרכוש שהאישה הביאה עמה לחיי הנישואין. עם פקיעת הנישואין הבעל מתחייב בהשבת שווי הרכוש הנ"ל ואשר עבר לרשותו במסגרתם. חשוב לציין כי הבעל אינו מחויב בקבלת נכסי האישה או אחראי להשבתם אם לא התחייב על כך במפורש, ויכול להותירם לטיפולה של האישה.

תחולת החוזה
אם נפסקים דמי כתובה לאישה, אלו משוערכים באופן שונה ומושפעים מגישת הערכאה האזרחית או הדתית ונתונים כלכליים כמו אינפלציה וערכו הריאלי של המטבע.
ביהמ"ש לענייני משפחה מחיל דיני שערוך המותאמים לערך הריאלי, וזאת לא לשם הטבה עם המקבל אלא לשם מניעת הפסדו.
לעומת זאת, ביה"ד הרבני מצמיד את דמי הכתובה אך במקרים חריגים נמנע מכך. גם אם אין רכוש משותף, מומלץ לפנות לסיועו של עורך דין גירושין לשם הגשת תביעת כתובה כנגד הבעל,
ובמקרה של גירושין הגשתה ימריץ את הבעל לגיבוש הסכם גירושין לשם נטרול דמי הכתובה.

מזונות וסוגיית המשמורת
גם אם לא נצבר רכוש משותף הרי שאין מנוס מתשלומי המזונות. מזונות ילדים נובעים מחובת האב לזון את ילדיו עד הגיעם לגיל 18.
אלו נחלקים לצרכים הכרחיים המוטלים על האב בלבד וצרכים מדין צדקה הנחלקים בין הורי הילד באופן שוויוני, בהתאם ליכולת השתכרותם.
היקף סכום המזונות וחבות ההורים כלפי ילדיהם יקבעו בהתאם לפרמטרים כדוגמת גיל הילדים, צרכיהם, כושר השתכרות ממשית ופוטנציאלית של האב, יכולותיה הכלכליות של האם וסטאטוס משפחתי.
סכום המזונות אינו אמת חקוקה והינו בר שינוי בהתקיים שינוי נסיבות מהותי. סוג מזונות נוסף הוא מזונות אישה אשר להבדיל ממזונות ילדים, מותנים בין השאר התנהגות האישה עם בעלה, כושר השתכרותה ורמת חיי הצדדים.
אל סוגיית המזונות מצטרפת סוגיית המשמורת. המשמורת נקבעת בהסכם או פרי פסיקת ביהמ"ש כאשר הנטייה היא להעניק משמורת לאם מכורח חוק חזקת הגיל הרך, ולאב- הסדרי ראיה.
זאת למעט מקרים בהם ביהמ"ש יראה לנכון לקיים הורות אחרת. על מנת להימנע מהתכתשויות בכל חג, נופש, טיול או אפילו ביקור הילד אצל ההורה האחר,
חשוב לקיים הסדר מפורט וברור שאינו מותיר פתח לפרשנות. הנישואין אמנם פקעו מהר אך הקשר עם הילד הינו קשר מחייב.
לחצוי לייעוץ מקצועי עם עורכת דין לענייני משפחה