התמודדות עם אלימות במשפחה

התא המשפחתי הוא בעצם מערכת חברתית קטנה הבנויה בצורה המאפשרת הענקת בטחון והגנה. אך כמו כל מערכת חברתית, גם זו מושפעת מנורמות התנהגותיות שונות חלקן בונות וטובות, וחלקן גורמות לקריסת המערכת כולה. ברשימה ה"שחורה" מצויים בגידות כלכליות ומיניות, צריכתם של סמים ואלכוהול, ומגפה שרק הולכת וגדלה- אלימות בחיק המשפחה. האלימות על מובניה השונים- פיסית, פסיכולוגית- רגשית, מינית או אפילו התעללות כספית הופכים את התא המשפחתי לגוף אלים ביותר, ללא כל תחושת חום, בטחון והגנה. אלימות זו אינה מוגבלת למעמד, גזע או מין, וכל אדם במשפחה יכול להוות קורבן.

על מנת לסייע בהשבת הביטחון נעשה שיתוף פעולה בין שלושה גורמים- המערכת המשפטית, המשטרה והמוסדות ההתנדבותיים.

אלימות במשפחה באה לידי ביטוי במספר מישורים:
המישור הפיזי כולל חבטות, הכאות, חבלות, חניקות, סטירות, משיכה בשיער, כוויות ובמקרים קיצוניים אף שימוש בנשק על כל סוגיו.
המישור הנפשי או רגשי מתייחס לכלל מעשי האלימות המסבים נזק ליכולת החשיבה והתגובה ההגיוניים של הקורבן, וכן גם פגיעה במנגנון הרגש שלו. אלו כוללים, בין היתר, ביזוי והשפלה, הפחדות, הקנטות, העלבות, בידוד חברתי כפוי, מניעת חיבה, כינויי גנאי ואיומים. חלק מפגיעות אלו נופלות בהגדרה של התעללות נפשית המתבססת על זלזול שיטתי בערכו של הקורבן, דבר שיכול אף להובילו לפגיעה עצמית.
המישור המיני כולל קיום יחסי מין בכפייה עם בן או בת הזוג, שימוש בכינויי גנאי מיניים, איסור שימוש באמצעי מניעה, הסתרתה של מחלת מין או אי הגנה על הצד השני, פגיעה באיברי המין והרשימה אינה עוצרת כאן.
המישור הכספי גם לוקח חלק במעגל האלימות ומהווה כלי שליטה הגוזל את עצמאות בן/ בת הזוג בקבלת החלטות כלכליות, גובל בהאשמות שאינן מוצדקות בשל בעיות פיננסיות, מחייב את האישה לתפקד כעקרת בית, וכולל גם בגידה כלכלית.

איך מתמודדים עם אלימות במשפחה?
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א- 1991, הינו המענה המשפטי העיקרי לצורך קיומי של הגנה על אדם שחווה אלימות במסגרת התא המשפחתי. פנייה לבית המשפט תסייע לא רק בהגנתכם אלא בהגנת יתר בני המשפחה הנמצאים באותה "סביבה רעילה". מומלץ לבצע את הצעד באמצעות עורך דין משפחה מיומן שיסייע לכם להראות כי אכן קיימת עילה המצדיקה את הוצאת הצו, אפילו אם מדובר בהוכחת התעללות נפשית. עם הינתן הצו יחולו הגבלות חמורות על התוקף כמו הרחקתו מביתו וסביבת מגוריו, איסור שימוש בנכסיו או נשיאת נשק. לאחר קבלת תסקיר יכול בית המשפט אף לחייב את טיפולו של האלים.

צו ראשוני תקף עד שלושה חודשים אך ניתן להאריך אותו, בטרם תם תוקפו, עד לשנה. כל בן משפחה, תובע משטרתי, פקיד סעד, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו יכולים להגיש בקשה למתן צו זה.

המשטרה והאיגודים ההתנדבותיים
אלימות מוגדרת כעברה פלילית והמשטרה מטפלת בה בהתאם, תוך הימנעות מניסיונות גישור או השכנת שלום בית. המשטרה דורשת ומוציאה לפועל מעצרים של החשוד באלימות, ובמקרים של שחרור בערבות, גם השחרור מותנה בהגבלות. כל זאת תוך הגנה על הקורבן, ביצוע הערכת מסוכנות, איתור החשוד וחקירתו, ושיתוף הגורמים הפועלים בקהילה לפתרון המצב.

כתובת נוספת לפניות הציבור מתפרסת על פני מכונים וארגוני סיוע רבים המספקים מענה של עזרה ראשונית – טלפונית, ואף מקיימים פגישות אישיות ומנהלים קבוצות תמיכה, מלווים ומגישים סיוע לנפגעים בהליכים רפואיים ומסבסדים טיפולים נפשיים.