לראות עולם: הגירה עם ילדים לאחר גירושין

כאשר בני זוג מתגרשים, לאחר שהתהליך החוקי מסתיים, ההסכם נחתם והסטאטוס החוקי שלהם משתנה מ"נשוי" ל"גרוש", נדמה שהקשר ביניהם הגיעה לקיצו. אך המצב איננו כך בהרבה מקרים – ובעיקר כאשר מעורבים ילדים בגירושין. בני זוג גרושים שלהם ילדים ישמרו על קשר ביניהם עוד זמן רב אחרי הגירושין וניתן לומר שמתקיים ביניהם קשר שאי אפשר לנתקו. דוגמה אחת לכך היא המגבלות על האפשרות להגר לארץ אחרת במקרה שלמי שמבקש להגר יש ילדים מבן זוג לשעבר. בשורות הבאות נבחן את ההיבטים המשפטיים של הגירה לארץ אחרת שבה מעורבים ילדים להורים גרושים.

השאלה היא פשוטה: האם הורה גרוש יכול להגר עם ילדיו למדינה אחרת על דעת עצמו? האם הוא זקוק להסכמה של ההורה האחר? התשובה גם היא פשוטה: לא, אלא אם כן מתקיימים תנאים מסוימים שאותם נראה בהמשך.

הבסיס החוקי ואמנת האג

בישראל אין חוק ספציפי המסדיר באופן מפורש את שאלת ההגירה. החוק שאליו ניתן להתייחס כאשר דנים בשאלות הגירה הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בסעיף 15 שלו נקבע ששאלת מקום המגורים של ילד נתונה להחלטת ההורים שלו – האפוטרופוסים שלו. סעיף 25 שלו קובע: "[כאשר ההורים אינם מסכימים לגבי החלטה כלשהי הנוגעת לילדים שלהם] רשאי בית המשפט [לפסוק] כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

מהחוק נובע שאף צד איננו יכול להחליט לבד על מקום המגורים של הילד ועליו לקבל את הסכמת הצד השני. כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם וכיוון ששניהם האפוטרופוסים של הילד גם לאחר הגירושין, טובת הילד היא העיקרון המנחה כשבאים להכריע ביניהם.

בנוסף יש להזכיר את אמנת האג: אמנה שעליה, כמו הרבה מדינות בעולם, חתומה ישראל. האמנה – הידועה גם כאמנה למניעת חטיפת ילדים – קובעת מספר דברים בסיסיים:

  • שאלת המשמורת על ילד צריכה להיפתר במקום מגוריו הקבוע.
  • אין להעביר ילד ממדינה אחת למדינה אחרת ללא הסכמת שני הוריו.
  • אם הילד נלקח למדינה אחרת כנגד רצון אחד ההורים ושלא כדין ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינה שאליה הוא נלקח – בתנאי שהיא חתומה על האמנה, כמובן – מחויבת להשיב אותו לארץ שממנה הוא נלקח.

החשיבות של האמנה היא בכך שהורה שמהגר עם ילד לארץ אחרת כנגד רצונו של ההורה האחר איננו יכול להתחמק מהחוק והמדינה שאליה היגר תחייב אותו לעמוד בדרישות החוק.

תביעת הגירה

במקרים שבהם האם והאב הגרושים אינם מצליחים להגיע להסכמה – לדוגמה: האב מסרב להסכים שהאם תהגר עם ילדיו – הצד המסורב יכול להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת הגירה: בקשה מבית המשפט שיפסוק שמותר לו לקחת את הילדים לארץ אחרת למרות הסירוב של הצד השני. הגשת תביעה שכזו איננה עניין פשוט ומומלץ להתייעץ עם עורך דין משפחה לפני ההגשה.

התנאי הראשון להגשת תביעת הגירה היא שהצד המגיש את התביעה הוא הצד שקיבל משמורת על הילדים – ההורה המשמורן. ההורה האחר משיב לבקשה ויכול להציג את טענותיו מדוע על בית המשפט לסרב לבקשה. במקרה של משמורת משותפת, מחלוקת על הגירה יכולה להוות סיום להסכמה על המשמורת המשותפת – במקרה זה בית המשפט יצטרך להכריע בשאלת המשמורת יחד עם ההכרעה בשאלת ההגירה.

שיקולים המנחים את פסיקת בית המשפט

בית המשפט, בבואו לקבל החלטה אם להתיר להורה להגר עם ילדים לארץ אחרת למרות התנגדות ההורה האחר, יסתמך על המשתנים הבאים:

  •  האפשרות לספק לילד/ים תא מ/שפחתי יציב, תומך ואוהב.
  •  עצמת הקשר בין הילד לבין כל אחד מההורים.
  •  האפשרות לשמור על קשר עם כל אחד מההורים – במידה והקשר עימו משמעותי וחיובי.
  •  היכולת של הילד להיקלט במדינת היעד.
  •  הנזק האפשרי שיגרם לילד כתוצאה מהניתוק מכל אחד מההורים.
  •  גיל הילד.
  •  ככל שגיל הילד עולה, בית המשפט יעניק משקל גם לרצונו של הילד.
  •  חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לגבי היכולת של כל אחד מההורים להיות הורה כשיר ומוצלח.
  •  חוות דעת שמגיש כל אחד מהצדדים – חוות דעת שכזו תוגש לבית המשפט רק בהסכמתו ולפי בקשתו.

הסתייעות בשירותיו של עו"ד משפחה היא הכרחית בכל שלב – מהרגע שהשאלה עולה על הפרק, דרך הגשת הבקשה או טיעוני הנגד ועד להכרעה הסופית של בית המשפט.

הגירה אבל לא ניתוק

גם כשבית המשפט מאשר להורה להגר עם ילדים לארץ אחרת, בהרבה מקרים הוא יוסיף תנאים שיבטיחו להורה השני את האפשרות לשמור עליהם על קשר: מביקורים סדירים בארץ, דרך קביעת הסדרי ראיה בחוץ לארץ ועד הסדרת שיחות טלפון ושאר פתרונות שמאפשרת הטכנולוגיה המודרנית. במקרה אחד לפחות בית המשפט קבע שעל ההורה המהגר לספק את התשתית הטכנולוגית הנדרשת לקיום שיחות וידאו דרך רשת האינטרנט כדי שההורה שנשאר מאחור יוכל לשמור על קשר עם הילדים הרחוקים.

אכן, אם לא די בהליך הגירושין על קשייו הטכניים והרגשיים, הגירה של אחד מבני הזוג הגרושים הופכת את העניין לסבוך עוד יותר. כפי שבית המשפט אמור להכריע בהתאם לטובת הילדים גם על ההורים להעמיד את טובת הילדים בראש מעייניהם ולכלכל את צעדיהם בהתאם לכך. חשוב להתייעץ עם עורך דין שמבין בתחום כדי שלא לעשות טעויות משפטיות וטעויות אחרות במצב שהוא סבוך גם כך.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה