תסקיר סעד

פערים בלתי ניתנים לגישור סביב שאלת עתידם של הילדים המשותפים, מעבירים את ההכרעה לביהמ"ש.
לשם קבלת החלטה שתשרת נאמנה את טובת הקטין וצרכיו, ביהמ"ש ממנה עזר חיצוני, דהיינו, פקיד סעד.
מינוי זה הוא פרי יוזמת השופט או היענותו לבקשת אחד הצדדים, כשמטרת העל היא גיבוש תסקיר ע"י גורם אובייקטיבי.
התסקיר, שהפך לחלק בלתי נפרד מההווי של ביהמ"ש לענייני משפחה, אמנם נכתב ע"י גורמי-חוץ, אך המלצותיו מהוות קו מנחה לערכאה הדנה בתיק.
יחד עם זאת, ביהמ"ש אינו מחויב להמלצות אלו אלא שוקל אותם עם נתוני התיק, וכמובן, רצון הילד.

פקיד הסעד- מהות תפקידו

פקידי סעד הינם עובדים סוציאליים מטעם שירותי הרווחה שמטרתם יצירת חוות דעת מקצועית בסוגיות השנויות במחלקות.
חשוב להדגיש שכשם שפקידי הסעד אינם סמכות שיפוטית כך גם פרוצדורת הפקת התסקיר אינה מובנית לפי סדרי דין ולא נידונות או מוכרעות סוגיות גירושים כלשהן.
יחד זאת, מדובר בעיקרון בתהליך קבוע הכולל-

  • מפגשים בלתי אמצעים. מחמת ייחודו של התפקיד הרגיש מפגשי פקיד הסעד מתבצעים ללא תיווך, לשם בניית יחסי אמון והידברות בין פקיד הסעד לנבדקים.
    המפגשים נערכים במספר אופנים- עם כל הורה בנפרד, עם שניהם יחד ועם הקטין, ובמספר מקומות- מרכז שירותי הרווחה, מקום מגורי הקטין ובביתו של כל הורה.
    מניעת התערבות צד שלישי הינה קריטית להליך האבחון, וכמובן, להליך הטיפולי הנלווה.
  • מתן המלצות זמניות. לאחר בחינת רצון הילד וטיב הקשר בינו לבין הוריו פקיד הסעד מעביר לביהמ"ש דו"ח המסכם את המלצותיו הזמניות.
  • שמירת חסיון נבדק.  סעיף 50 א' לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א- 1971 מדגיש כי כל פיסת מידע המועברת לעו"ס במסגרת תפקידו,
    ע"י הנזקק לטיפולו, הינה בעלת חיסיון. הסיבה לכך נובעת מטבעו האישי של המידע הנמסר מתוך אמון כי יישמר חסוי.
    אי לכך, כל פרט שיימסר לביהמ"ש מחייב את הסכמת הנבדק, פרט שאינו מסכים כי יימסר, יצוין כי נהנה מחיסיון.

מהות התסקיר

עם קבלת צו לעריכת תסקיר, פקיד הסעד מתחיל באיסוף המידע ממקורות שונים ביניהם פגישות ותצפיות עם בני המשפחה,
ביקורי בית, התייעצות והדרכה, בדיקת רישום פלילי , וכן גם איסוף מידע רלוונטי ממוסדות חינוך, בריאות ורווחה.

לאחר סיום ניסוח המלצותיו בדבר המשמורת והסדרי הראייה ו/או התערבות טיפולית הנחוצה למשפחה, פק"ס מעביר את התרשמותו הכתובה למשפחה.
התסקיר שתורגם ממכלול של ממצאים והמלצות מוגש לערכאה לה מיועד. עם קבלת התסקיר ביהמ"ש יכול לבחור באחד מכיווני התנהלות הבאים:

–          לקבל באופן מלא/ חלקי את המלצות הפקיד או לבקש את תגובת הצדדים להמלצות אלו. קבלת ההמלצות פירושה הקניית תוקף של החלטה שיפוטית והפיכתן לצו בימ"ש.

–          לדחות את המלצות התסקיר לחלוטין בשל מחסור בנתונים או מחמת עדותם של הצדדים או הקטין.

–          לבקש חקירה נוספת.

–          להורות על המשך התערבות בשיתוף עם גורמים מקצועיים נוספים כמו עובדים סוציאליים, עובדי סמך מקצועיים וכיו"ב.

–          במקרים מורכבים- כינוס ועדת תסקירים מקצועית המונה מנהל מחלקה או ראש צוות, לפחות פק"ס מחוזי אחד, ופסיכולוג או פסיכיאטר ילדים.
התסקיר נכתב בשיתוף פעולה וכולל את זימונם של הקטין, הוריו ובני ומקורבי המשפחה.

חשיבותו של ייעוץ מקדים 

היות ועו"ד גירושין אינו נוכח בתסקיר, עדיין מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הגעתכם לתסקיר.
זאת  לשם קבלת הסבר בדבר מהות התהליך הצפוי, והכוונה כיצד להתמודד עמו. הכוונה זו כוללת חיזוק המעלות החיוביות של הנבדק והדגשתן במהלך השיחה, איתור חולשות והימנעות מהצגתם.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.