הותקפת מינית על ידי בן משפחה – מה עושים?

עבירות מין רבות אינן מבוצעות בידי זר במקום חשוך, אלא בידי מי שהקורבן מכיר היטב. אח, אב, בן זוג של הורה, דוד או חבר משפחה קרוב. במצב כזה נוספת לפגיעה עצמה שכבה נוספת של קושי, שכן ההתמודדות המשפטית מתנהלת מול אדם שנמצא בתוך מערכת היחסים המשפחתית, לעיתים תחת אותה קורת גג. מאמר זה מסביר אילו מעשים מוגדרים בחוק הישראלי כעבירות מין, מדוע העובדה שהפוגע הוא בן משפחה מחמירה את הדין, ואילו כלים משפטיים מעשיים עומדים לרשות מי שנפגע, מהגשת תלונה במשטרה ובקשה לצו הגנה ועד תביעה אזרחית לפיצוי כספי.

זמן קריאה: 4 דקות

עבירות המין בחוק הישראלי

עבירות המין מוסדרות בשני חוקים מרכזיים. עיקרן מצוי בחוק העונשין, ואליהן מצטרפת ההטרדה המינית שהוסדרה בחוק נפרד, החוק למניעת הטרדה מינית. את נוסח החוקים המלא ניתן לאתר בין היתר במאגר החקיקה של הכנסת.

אינוס

העבירה החמורה ביותר בפרק עבירות המין. משמעותה החדרת איבר או חפץ לאיבר מינה או לפי הטבעת של אישה ללא הסכמה חופשית. הענישה המקסימלית עומדת על שש עשרה שנות מאסר, וכאשר המעשה מבוצע באלימות, בשימוש בנשק או בנסיבות מחמירות אחרות, היא עשויה להגיע לעשרים שנות מאסר.

מעשה סדום

החדרת איבר גופני או חפץ לפי הטבעת של גבר או אישה. טווח הענישה משתנה בהתאם לנסיבות ולגיל הנפגע, ונע בין חמש שנות מאסר לעשרים שנות מאסר בנסיבות המחמירות ביותר.

מעשה מגונה

מעשה בעל אופי מיני שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. נגיעה באיברים מוצנעים, הצמדת גוף, חשיפה. הענישה מגיעה עד שבע שנות מאסר כאשר המעשה בוצע בכוח, תוך ניצול חולשה או במסגרת יחסי מרות וכפיפות, ומוחמרת עוד יותר כשהנפגע הוא קטין.

הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מספר התנהגויות אסורות, בהן הצעות חוזרות בעלות אופי מיני שהופנו לאדם שהראה כי אינו מעוניין בהן, התייחסויות מיניות מבזות, פרסום תצלום או הקלטה בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם, והתנכלות בעקבות תלונה. לחוק זה מסלול אזרחי עצמאי, ובית הדין או בית המשפט מוסמכים לפסוק פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק.

כאשר הפוגע הוא בן משפחה

פגיעה בתוך המשפחה מחייבת התייחסות משפטית נפרדת מזו של פגיעה בידי זר.

חוק העונשין מתייחס במפורש לעבירות מין המבוצעות בתוך המשפחה ובידי מי שאחראי על חסר ישע או על קטין. ההחמרה נובעת משתי הנחות יסוד. הראשונה היא שיחסי התלות והמרות בין קרוב משפחה לילד או לבן משפחה חלש שוללים כל אפשרות להסכמה אמיתית. השנייה היא שהפגיעה מתרחשת במקום שאמור להיות המרחב הבטוח ביותר, ולכן הנזק הנפשי עמוק וממושך יותר.

בפועל, המשמעות המשפטית היא שגם מעשה שבנסיבות אחרות היה נושא ענישה מוגבלת, יכול להוביל לעונשים כבדים מאוד כשהוא מבוצע בתוך המשפחה. במקביל, המשפחתיות מייצרת קשיים מעשיים ייחודיים. חשש מקריעת המשפחה, לחץ של קרובים להימנע מתלונה, תלות כלכלית או תלות בדיור, ולעיתים גם ספק פנימי אצל הנפגע לגבי עצם ההגדרה של מה שקרה. הכרה בקשיים האלה היא חלק מהתמונה המשפטית, לא חריגה ממנה.

שלוש דוגמאות מבתי המשפט

הדוגמאות הבאות, המבוססות על סוגי מקרים שנדונו בבתי המשפט בישראל, ממחישות את מנעד הפגיעות והענישה.

הפערים בין העונשים אינם שרירותיים. בית המשפט שוקל את גיל הנפגע בזמן המעשים, את משך הפגיעה ותכיפותה, את מידת האחריות והשליטה של הפוגע, ואת קיומו של יסוד אלימות או איום נוסף.

הגשת תלונה במשטרה וזכויות נפגעי עבירה

תלונה נמסרת בכל תחנת משטרה, ובעבירות מין החקירה מועברת לחוקרים שהוכשרו לכך. כאשר הנפגע קטין, החקירה נערכת בידי חוקר ילדים או חוקר נוער בהתאם לגיל, ולא בידי חוקר רגיל. מידע מעשי על אופן הגשת תלונה ועל טיפול המשטרה בעבירות מין מתפרסם באתר משטרת ישראל בפורטל הממשלתי.

חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה למתלונן מערך זכויות שאינו תלוי בשאלה אם יוגש כתב אישום. הזכות לקבל מידע על שלבי ההליך ועל החלטות מרכזיות בו, הזכות להביע עמדה לפני החלטה על סגירת תיק או על הסדר טיעון, הזכות להיות מלווה בידי אדם מטעמו בעת הגשת התלונה ובחקירה, והזכות להגנה מפני מי שפגע בו לרבות היעדר מפגש עמו במסדרונות בית המשפט.

שווה לדעת שהגשת תלונה אינה מחייבת ודאות בשאלה כיצד להגדיר את המעשה מבחינה משפטית. הסיווג הוא עבודתן של רשויות התביעה. תפקידו של המתלונן הוא לתאר מה קרה, מתי, ואילו ראיות או עדים יכולים לתמוך בדברים.

צו הגנה והרחקת הפוגע

פגיעה מינית היא אלימות לכל דבר, ולכן מי שנפגע יכול לפנות בבקשה לצו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום, ובמקרים דחופים ניתן לדון בה במהירות ואף ליתן צו במעמד צד אחד עד לקיום דיון.

הצו יכול לאסור על בן המשפחה להיכנס לבית או להתקרב אליו, לאסור עליו יצירת קשר, ולהורות על הפקדת נשק. הצו מוגבל בזמן וניתן להארכה, אך תפקידו העיקרי הוא ליצור מרחב בטוח בטווח המיידי, במיוחד כשהפוגע טרם נעצר או שוחרר בתנאים מגבילים בהמתנה להליך. במקביל, גם המשטרה וגם בית המשפט הפלילי הדן בעניינו של החשוד מוסמכים להורות על הרחקה מהנפגע כתנאי לשחרור.

כשמדובר בבן זוג או בהורה, בקשת צו ההגנה נשזרת לרוב בהליכים משפחתיים נוספים. במצבים כאלה נדרשת ראייה כוללת של התיק בידי עורך דין העוסק בדיני משפחה, כדי שההגנה המיידית לא תפגע בהמשך בהסדרי הקטינים או בזכויות הרכושיות.

תביעה אזרחית לפיצוי כספי

ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה לנאשם, ומטרתו ענישה. הוא אינו נועד לפצות את הנפגע. לכן קיים מסלול נפרד ועצמאי, תביעה אזרחית נזיקית נגד הפוגע, שבמסגרתה נתבע פיצוי בגין נזק נפשי, אובדן כושר השתכרות, הוצאות טיפול פסיכולוגי ופגיעה באוטונומיה.

שתי נקודות מעשיות חשובות. הראשונה, הרשעה בפלילים מהווה ראיה חזקה בהליך האזרחי ומקלה מאוד על הוכחת התביעה, אך אין חובה להמתין לה בכל מקרה. השנייה, בעבירות של הטרדה מינית קובע החוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד מאה ועשרים אלף שקלים, כלומר אין צורך להוכיח נזק ממוני קונקרטי כדי לזכות בפיצוי.

בבחינת כדאיות התביעה נשקלים גם היבטים פרקטיים, בהם יכולת הפירעון של הנתבע, קיומם של נכסים ניתנים למימוש, והשאלה אם ניתן להטיל עיקול על נכסים בשלב מוקדם.

התיישנות ולוחות זמנים

שאלה שחוזרת כמעט בכל פנייה היא אם מותר להתלונן שנים לאחר האירוע. הכלל אינו אחיד. בעבירות מין שבוצעו בקטינים בידי בן משפחה או בידי מי שהיה אחראי עליהם, קבע המחוקק כללי התיישנות מיוחדים ומאריכים, מתוך הבנה שקטינים אינם מדווחים בזמן אמת. גם במסלול האזרחי מועדי ההתיישנות בתביעות נזיקין של נפגעי עבירות מין בקטינות נבחנים באופן שונה מתביעה נזיקית רגילה.

מכיוון שהחישוב תלוי בגיל הנפגע בזמן העבירה, בזהות הפוגע, בסוג העבירה ובמועד ההתרחשות, אין תשובה גורפת. הדרך הנכונה היא בדיקה פרטנית של הנתונים לפני שמסיקים שהדלת נסגרה.

ליווי משפטי בהליך

בפגיעה מינית בתוך המשפחה מתנהלים לעיתים במקביל כמה הליכים. חקירה פלילית, בקשה לצו הגנה, הליך גירושין, מאבק על הסדרי שהות עם ילדים, ולפעמים גם סכסוך ירושה שהתפרץ בעקבות החשיפה. עורך דין המלווה נפגע נדרש לתאם בין המסלולים האלה, לדאוג שהעמדה שנמסרת ברשות אחת לא תפגע בהליך אחר, ולוודא שהזכויות המוקנות בחוק אכן מיושמות בפועל ולא נשארות על הנייר.

מעבר לכך, ליווי מקצועי מפחית את החשיפה של הנפגע לעימות ישיר עם הפוגע ולמערכת הלחצים המשפחתית, מפני שהתקשורת עוברת דרך גורם חוץ משפחתי מיוצג.

שאלות נפוצות

סיכום

פגיעה מינית בידי בן משפחה מטופלת בחוק הישראלי בחומרה מוגברת, בין היתר מפני שיחסי התלות בין הצדדים שוללים הסכמה אמיתית ומעצימים את הנזק. לנפגע פתוחים כמה מסלולים שאינם מוציאים זה את זה. תלונה במשטרה שנלווית לה מערכת זכויות מוגדרת בחוק, בקשה לצו הגנה שמייצרת הרחקה מיידית, ותביעה אזרחית לפיצוי כספי בגין הנזק שנגרם. גם כאשר האירועים התרחשו לפני שנים, כללי ההתיישנות המיוחדים בעבירות מין בקטינים מצדיקים בדיקה פרטנית ולא ויתור מוקדם.