הקרב-על אחריות ההורית והסדרי השהייה

אחריות ההורית והסדרי השהייה הינן בין הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר בהליכי גירושין ופרידה. כאשר הקשר הזוגי מסתיים, הילדים אמורים להישאר מחוץ למחלוקת, אך במציאות יש מקרים שבהם אחד ההורים משתמש בילד ככלי לחץ נגד ההורה השני, בין אם כדי להשיג יתרון כלכלי ובין אם מתוך רצון לפגוע. מאמר זה מסביר את נושא אחריות ההורית והסדרי השהייה, מתאר מצבים שבהם טובת הילד נדחקת לשוליים, ומפרט את הכלים המשפטיים העומדים לרשות הורה שמתמודד עם הסתה או ניכור הורי.

זמן קריאה: 4 דקות

כשהאחריות ההורית הופכת לכלי לחץ

סוגיית האחריות ההורית והסדרי השהות הם לרוב הנושא המטריד ביותר הורים שמתגרשים או נפרדים. החשש לראות את הילד שעות מעטות בלבד בשבוע, להפסיד את שגרת הבוקר והערב, או החשש שההורה השני ימצא בן זוג חדש שיתפקד כדמות הורית נוספת, כל אלה יוצרים מתח שמקשה על קבלת החלטות שקולות.

לא פעם, במצב כזה, אחד ההורים מנצל את סוגיית האחריות ההורית והסדרי השהות כדי לפגוע בהורה השני או כדי להשיג ממנו ויתור. לעיתים מדובר בניסיון להפחית את דמי המזונות, לעיתים בדרישה להטבות במסגרת חלוקת הרכוש, ולעיתים פשוט ברצון להחזיק בקשר שההורה השני מבקש לנתק. במקרים אלה הילד הופך, שלא לרצונו, לחלק מהמאבק.

אחריות הורית והסדרי שהייה

האחריות ההורית על הקטינים הינה בדרך כלל של שני ההורים.ומה שמשתנה הוא נושא הסדרי השהות.בשנים האחרונות ברבים מן התיקיםשני ההורים או לפחות אחד מהם מעוניין בהסדרי שהות שווים.מדובר באפשרות פופולארית במסגרתה חולקים ההורים בגידול הילדים באופן שווה. מתכונת זו דורשת קירבה גיאורפית סדירה, יכולת לתקשר בעיניינים הקשורים לילדים ורצון אמיתי של שני הצצדים לשיתוף פעולה. בית המשפט בוחן בכל מקרה האם ההסדר משרת את טובת הקטין או פוגע בו וביציבות שלו.
ככל שבית המשפט יתרשם כי אין זו טובתו של הקטין להסדרי השהות יהיו שיוויוניים תיקבע מתכונת של הסדרי שיהות שתשקף את טובת הקטין.

מי רשאי להגיש תביעה בנושא אחריות הורית?

לא כל מי שהיה מעורב בחיי הילד רשאי להגיש תביעת אחריות הורית והסדרי ראייה. ככלל, מעמד משפטי לכך קיים להורה ביולוגי, להורה מאמץ, או למי שהיה שותף ממשי ומוכר בגידול הילד. אדם שלא היה הורה ביולוגי, לא אימץ את הילד ולא נטל חלק בפועל בגידולו, יתקשה לבסס עילה לתביעה כזו.

לכן, בכל מחלוקת על הדרי השהייה, אחת הבדיקות הראשונות היא האם לתובע יש בכלל מעמד משפטי המקנה לו זכות עמידה. במקרה של בת הזוג לשעבר שתואר למעלה, נטען כי אין לה מעמד משפטי שכן לא היתה הורה ביולוגי או מאמץ ולא לקחה חלק ממשי בגידול הילדה. נושאי מעמד הורי ואחריות הורית מוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וניתן לעיין בו במאגר החקיקה הרשמי של מדינת ישראל באתר מאגרי המידע המשפטיים.

כשהורה אחד מפגין התנהגות אלימה

יש מקרים שבהם המאבק על הילדים מתרחש על רקע אלימות במשפחה, ואז הסיכון לילד מתעצם. כך למשל, אשת הייטק מאזור השרון סבלה מאלימות פיזית ומילולית מצד בעלה, כולל פגיעות חמורות שנעשו לא פעם לעיני הילדים. מתוך רצון עז להיפרד, היא הסכימה לוויתורים רבים בהסכם הגירושין שקבע כי האחריות ההורית תהיה שלה באופן גורף על הילדים.

כאשר עזבה את הבית, האב סירב להניח לבן הבכור ללכת עמה, הסית את הילד נגד אמו ומנע ממנה לראות אותו. מצבו הנפשי של הילד הידרדר עד שהחל לפגוע בעצמו. במצב הבהול הוגשה תביעה להשבת הקטין, ובהמלצת גורמי הרווחה פונו האם וילדיה למקלט לנשים מוכות, שם שהו כשלושה חודשים לפני מעבר למקום מגורים חדש. רק לאחר תקופה ארוכה האב ניתק קשר מיוזמתו.

המקרה ממחיש שבמצבים של אלימות וניכור הורי נדרשת פעולה משפטית מהירה לצד מעורבות של גורמי רווחה. מידע על זכויות והגנה במצבי אלימות במשפחה זמין באתר מדינת ישראל בנושא אלימות במשפחה.

טובת הילד כאמת מידה מרכזית

העיקרון המנחה בכל הכרעה בנושא אחריות הורית הוא טובת הילד. כאשר שני הצדדים זוכרים שהמטרה היא לשמור על שלומם הפיזי והנפשי של הילדים, קל ופשוט יותר להגיע להסכם שמיטיב עם כולם. מתח רגשי בין ההורים אינו צריך להפוך את הילד לזירת התגוששות, ובית המשפט מצפה מההורים לשמור על מרחב בטוח ויציב לילד גם בתוך הסכסוך.

כאשר הורה שם את צרכיו האישיים, את הכעס או את הרצון לנקום לפני טובת הילד, התוצאה פוגעת קודם כל בילד עצמו ויכולה להשפיע גם על האופן שבו בית המשפט יראה את כושרו ההורי של אותו הורה.

מה עושים כשהורה מסית את הילד

גם כאשר הורה אחד שוכח את טובת הילד ומעדיף להשתמש בו ככלי לפגיעה בהורה השני, יש מה לעשות. שלושה צעדים מרכזיים יכולים לסייע.

פנייה לליווי מקצועי לילד

מומלץ לפנות לפסיכולוג המתמחה בעבודה עם ילדים, ולבחון יחד עמו כיצד לעזור לילד להתמודד עם המצב המורכב שבו הוא נמצא בין ההורים. ליווי כזה מפחית את הנזק הנפשי ומחזק את חוסנו של הילד.

בקשה לתסקיר סעד

במישור המשפטי ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לתסקיר סעד שיבחן את נושא ההסתה והשימוש בילד, ויבדוק האם ההורה האחראי לכך הינו בעל כושר הורי מספק לאור התנהגותו. התסקיר נערך על ידי עובד סוציאלי ומספק לבית המשפט תמונה מקצועית של מצב הילד.

בדיקת מסוגלות הורית ופיקוח

אם הצעדים הקודמים אינם משיגים את המטרה, ניתן לבקש מבית המשפט לערוך בדיקת מסוגלות הורית לשני הצדדים, שתבחן את אישיותו של כל הורה ותקבע האם הוא בעל כושר הורי מספק. גם כאשר נקבעים הסדרי שהייה, ייתכן שיידרש פיקוח חיצוני כדי למנוע מהורה אחד להסית את הילדים נגד האחר. מידע נוסף על הליכי גירושין וצעדים ראשונים זמין במאמר שלנו על פתיחת הליך גירושין בישראל.

שאלות נפוצות

סיכום

נושא האחריות ההורית והסדרי השהות הוא נושא שבו נפגשים הצרכים הרגשיים של הילד עם ההיבטים המשפטיים והכלכליים של הגירושין. בית המשפט יבחן היטב מהי טובתו של הקטין וההכרעה נעשית תמיד לאור טובת הילד. כאשר הורה מנצל את הילד ככלי לחץ או מסית אותו נגד ההורה השני, החוק והפסיקה מעמידים כלים כמו תסקיר סעד, בדיקת מסוגלות הורית ופיקוח על הסדרי ראייה. ליווי משפטי מקצועי לצד תמיכה נפשית בילד מסייעים לצמצם את הנזק ולהגיע להסדר יציב.