הקרב-על המשמורת

משמורת ילדים היא אחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר בהליכי גירושין ופרידה. כאשר הקשר הזוגי מסתיים, הילדים אמורים להישאר מחוץ למחלוקת, אך במציאות יש מקרים שבהם אחד ההורים משתמש בילד ככלי לחץ נגד ההורה השני, בין אם כדי להשיג יתרון כלכלי ובין אם מתוך רצון לפגוע. מאמר זה מסביר את ההבדל בין משמורת מלאה למשותפת, מתאר מצבים שבהם טובת הילד נדחקת לשוליים, ומפרט את הכלים המשפטיים העומדים לרשות הורה שמתמודד עם הסתה או ניכור הורי.

זמן קריאה: 4 דקות

כשהמשמורת הופכת לכלי לחץ

סוגיית המשמורת היא לרוב הנושא המטריד ביותר הורים שמתגרשים או נפרדים. החשש לראות את הילד שעות מעטות בלבד בשבוע, להפסיד את שגרת הבוקר והערב, או החשש שההורה השני ימצא בן זוג חדש שיתפקד כדמות הורית נוספת, כל אלה יוצרים מתח שמקשה על קבלת החלטות שקולות.

לא פעם, במצב כזה, אחד ההורים מנצל את סוגיית המשמורת כדי לפגוע בהורה השני או כדי להשיג ממנו ויתור. לעיתים מדובר בניסיון להפחית את דמי המזונות, לעיתים בדרישה להטבות במסגרת חלוקת הרכוש, ולעיתים פשוט ברצון להחזיק בקשר שההורה השני מבקש לנתק. במקרים אלה הילד הופך, שלא לרצונו, לחלק מהמאבק.

דוגמה לכך היא מקרה של פסיכולוגית ממרכז הארץ שהיתה בזוגיות עם בת זוגה במשך חמש שנים והביאה לעולם ילדה מתרומת זרע. כשנתיים לאחר הלידה השתיים נפרדו, אך בת הזוג לשעבר ניסתה להשתמש בילדה כדי לכפות המשך קשר. היא הגישה תביעת משמורת והסדרי ראייה בטענה שגידלו את הילדה יחד כשתי אמהות, בעוד שבפועל הילדה גודלה על ידי אם אחת בלבד. חוות דעת מקצועית שהוזמנה במסגרת ההליך קבעה שמבחינה פסיכולוגית הילדה אינה רואה בבת הזוג לשעבר דמות הורית.

משמורת מלאה ומשמורת משותפת

בישראל קיימות שתי אפשרויות מרכזיות לקביעת המשמורת על הילדים, וההבחנה ביניהן משפיעה הן על שגרת הילדים והן על ההיבטים הכלכליים שמתלווים אליהם.

משמורת אצל הורה אחד

באפשרות זו אחד ההורים משמש כהורה משמורן, והילדים נמצאים אצלו רוב הזמן. ההורה השני מקבל הסדרי ראייה שמאפשרים לו זמן קבוע עם הילדים, למשל פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, לרוב כולל לינה. מתכונת זו מתאימה במקרים שבהם קיים פער במגורים, בזמינות או ביכולת לחלוק את הטיפול באופן שווה.

משמורת משותפת

באפשרות זו, שצוברת פופולריות בשנים האחרונות, שני ההורים משמשים משמורנים משותפים וחולקים בגידול הילדים באופן שווה. מתכונת זו דורשת קרבה גאוגרפית סבירה, יכולת לתקשר בעניינים הקשורים לילדים ורצון אמיתי של שני הצדדים לשתף פעולה. בית המשפט בוחן בכל מקרה האם ההסדר משרת את טובת הילד או פוגע ביציבות שלו.

מי רשאי בכלל להגיש תביעת משמורת

לא כל מי שהיה מעורב בחיי הילד רשאי להגיש תביעת משמורת או הסדרי ראייה. ככלל, מעמד משפטי לכך קיים להורה ביולוגי, להורה מאמץ, או למי שהיה שותף ממשי ומוכר בגידול הילד. אדם שלא היה הורה ביולוגי, לא אימץ את הילד ולא נטל חלק בפועל בגידולו, יתקשה לבסס עילה לתביעה כזו.

לכן, בכל מחלוקת על משמורת, אחת הבדיקות הראשונות היא האם לתובע יש בכלל מעמד משפטי המקנה לו זכות עמידה. במקרה של בת הזוג לשעבר שתואר למעלה, נטען כי אין לה מעמד משפטי שכן לא היתה הורה ביולוגי או מאמץ ולא לקחה חלק ממשי בגידול הילדה. נושאי מעמד הורי ומשמורת מוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וניתן לעיין בו במאגר החקיקה הרשמי של מדינת ישראל באתר מאגרי המידע המשפטיים.

כשהורה אחד מפגין התנהגות אלימה

יש מקרים שבהם המאבק על הילדים מתרחש על רקע אלימות במשפחה, ואז הסיכון לילד מתעצם. כך למשל, אשת הייטק מאזור השרון סבלה מאלימות פיזית ומילולית מצד בעלה, כולל פגיעות חמורות שנעשו לא פעם לעיני הילדים. מתוך רצון עז להיפרד, היא הסכימה לוויתורים רבים בהסכם הגירושין שקבע כי תהיה המשמורנית על הילדים.

כאשר עזבה את הבית, האב סירב להניח לבן הבכור ללכת עמה, הסית את הילד נגד אמו ומנע ממנה לראות אותו. מצבו הנפשי של הילד הידרדר עד שהחל לפגוע בעצמו. במצב הבהול הוגשה תביעה להשבת הקטין, ובהמלצת גורמי הרווחה פונו האם וילדיה למקלט לנשים מוכות, שם שהו כשלושה חודשים לפני מעבר למקום מגורים חדש. רק לאחר תקופה ארוכה האב ניתק קשר מיוזמתו.

המקרה ממחיש שבמצבים של אלימות וניכור הורי נדרשת פעולה משפטית מהירה לצד מעורבות של גורמי רווחה. מידע על זכויות והגנה במצבי אלימות במשפחה זמין באתר מדינת ישראל בנושא אלימות במשפחה.

טובת הילד כאמת מידה מרכזית

העיקרון המנחה בכל הכרעה בנושא משמורת הוא טובת הילד. כאשר שני הצדדים זוכרים שהמטרה היא לשמור על שלומם הפיזי והנפשי של הילדים, קל ופשוט יותר להגיע להסכם שמיטיב עם כולם. מתח רגשי בין ההורים אינו צריך להפוך את הילד לזירת התגוששות, ובית המשפט מצפה מההורים לשמור על מרחב בטוח ויציב לילד גם בתוך הסכסוך.

כאשר הורה שם את צרכיו האישיים, את הכעס או את הרצון לנקום לפני טובת הילד, התוצאה פוגעת קודם כל בילד עצמו ויכולה להשפיע גם על האופן שבו בית המשפט יראה את אותו הורה כמתאים למשמורת.

מה עושים כשהורה מסית את הילד

גם כאשר הורה אחד שוכח את טובת הילד ומעדיף להשתמש בו ככלי לפגיעה בהורה השני, יש מה לעשות. שלושה צעדים מרכזיים יכולים לסייע.

פנייה לליווי מקצועי לילד

מומלץ לפנות לפסיכולוג המתמחה בעבודה עם ילדים, ולבחון יחד עמו כיצד לעזור לילד להתמודד עם המצב המורכב שבו הוא נמצא בין ההורים. ליווי כזה מפחית את הנזק הנפשי ומחזק את חוסנו של הילד.

בקשה לתסקיר סעד

במישור המשפטי ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לתסקיר סעד שיבחן את נושא ההסתה והשימוש בילד, ויבדוק האם ההורה האחראי לכך מתאים לשמש הורה משמורן לאור התנהגותו. התסקיר נערך על ידי עובד סוציאלי ומספק לבית המשפט תמונה מקצועית של מצב הילד.

בדיקת מסוגלות הורית ופיקוח

אם הצעדים הקודמים אינם משיגים את המטרה, ניתן לבקש מבית המשפט לערוך בדיקת מסוגלות הורית לשני הצדדים, שתבחן את אישיותו של כל הורה ותקבע האם הוא מתאים לשמש הורה משמורן. גם כאשר נקבעים הסדרי ראייה, ייתכן שיידרש פיקוח חיצוני כדי למנוע מהורה אחד להסית את הילדים נגד האחר. מידע נוסף על הליכי גירושין וצעדים ראשונים זמין במאמר שלנו על פתיחת הליך גירושין בישראל.

שאלות נפוצות

סיכום

משמורת ילדים היא נושא שבו נפגשים הצרכים הרגשיים של הילד עם ההיבטים המשפטיים והכלכליים של הגירושין. בישראל קיימות שתי מתכונות עיקריות, משמורת אצל הורה אחד ומשמורת משותפת, וההכרעה ביניהן נעשית תמיד לאור טובת הילד. כאשר הורה מנצל את הילד ככלי לחץ או מסית אותו נגד ההורה השני, החוק מעמיד כלים כמו תסקיר סעד, בדיקת מסוגלות הורית ופיקוח על הסדרי ראייה. ליווי משפטי מקצועי לצד תמיכה נפשית בילד מסייעים לצמצם את הנזק ולהגיע להסדר יציב.

על עורכת הדין

עו"ד אביבית מוסקוביץ היא מייסדת פירמת עורכי הדין אביבית מוסקוביץ, מהמשרדים המובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות וירושות. עוסקת בעריכת דין משנת 1999, מוכרת כאוטוריטה בתחום ובעלת ניסיון רב בתיקים מורכבים בעלי היבטים כלכליים, ייצוג בעלי חברות בהליכי גירושין, תיקי ירושה ותיקי חטיפת קטינים. נוטריונית, מגשרת ובוררת מוסמכת. חברה בארגון הבינלאומי IAFL ומקימת המרכז הבינלאומי להתרת עגונים ועגונות. הפירמה נבחרת מדי שנה כאחת המובילות במשק על ידי חברות הדירוגים BDI ו-Dun's 100.