סובלים מאלימות במשפחה? אל תמשיכו לשתוק

אלימות במשפחה אינה מתחילה ומסתיימת בתקיפה פיזית. במקרים רבים היא מתרחשת מאחורי דלתות סגורות, בצורות שקטות יותר של השפלה, שליטה כלכלית או הטרדה חוזרת שאינה משאירה סימן גלוי. המאמר הזה נועד להסביר מהן הצורות השונות שבהן עשויה האלימות לבוא לידי ביטוי, אילו כלים משפטיים עומדים לרשות מי שנפגע, וכיצד הליכים אלו משתלבים בתוך הליך גירושין. במקביל נתייחס גם לסוגיה רגישה ופחות מדוברת, השימוש הלא נכון בצווי הגנה מטעמים טקטיים והמחיר הכבד שהוא עלול לגבות.

זמן קריאה: כ-5 דקות

צורות האלימות במשפחה

התא המשפחתי אמור להיות מקור הביטחון וההגנה של מי שחי בתוכו, אך לעיתים הוא הופך דווקא למקום שבו מתקיימת פגיעה כלפי בן הזוג או הילדים. אחת הסיבות לכך שאנשים אינם מזהים שהם נמצאים במצב של אלימות היא ההנחה השגויה שאלימות היא פיזית בלבד. בפועל, גם זלזול שיטתי בבן הזוג או קנאה אובססיבית שמתבטאת בחיטוט בחפצים האישיים הם ביטויים של אלימות.

אלימות פיזית

תקיפה ישירה של בן המשפחה, בין אם בידיים ובין אם באמצעות חפצים שונים. זוהי הצורה המוכרת והגלויה ביותר, ולרוב היא זו שמובילה לפנייה למשטרה או לבית המשפט.

אלימות נפשית (רוחנית)

בפסיקה היא מכונה אלימות רוחנית, ומתבטאת בביזוי והשפלה של בן הזוג, הפחדות, הקנטות, העלבות, בידוד חברתי כפוי, מניעת חיבה, כינויי גנאי ואיומים. חשוב שלא להפחית בחומרתה. הצלקות שהיא מותירה אינן פחות חמורות מאלה של פגיעה פיזית, ולעיתים אף עמוקות יותר משום שאינן נראות לעין.

אלימות כלכלית

שליטה מוחלטת של אחד מבני הזוג במשאבים הכלכליים, באופן שיוצר תלות מלאה של בן הזוג השני. כל ההחלטות הכספיות מתקבלות על ידי צד אחד, ללא שיתוף או התייעצות, וכך נוצרת שליטה מעשית בחיי בן הזוג האחר.

הכלים המשפטיים להתמודדות

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991, מעמיד לרשות נפגעי אלימות, בין שהיא פיזית ובין שהיא נפשית, סעדים שמטרתם להגן עליהם ועל בני משפחתם מפני הגורם המאיים. הסעד המרכזי הוא צו ההגנה.

צו ההגנה הוא סעד קיצוני, המוצא כנגד אדם שנקט באלימות פיזית או מילולית, ביצע עבירות מין או התעלל לאורך זמן בבן משפחתו, וכן כנגד אדם שקיים חשש סביר כי הוא מהווה סכנה פיזית ממשית לבן משפחתו. במסגרת הצו ניתן להרחיק אדם מביתו וממקום מגוריו, לשלול ממנו את השימוש בנכס למרות זכויותיו בו, ולאסור עליו לשאת נשק או לבצע כל פעולה שעלולה לאיים על שלום הקורבן ובני משפחתו.

תוקפו של צו ההגנה והפרתו

תוקפו של צו ההגנה לא יעלה על שלושה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך אותו מעת לעת, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. במקרים מיוחדים, אותם ינמק בית המשפט בהחלטתו, ניתן להאריך את תוקפו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת.

יש להגיש את הבקשה לצו בסמוך לאירוע שבגינו היא מבוקשת. ככל שחולף זמן רב יותר ממועד האירוע, כך הולך וקטן הסיכוי שבית המשפט יוציא את הצו, שכן הדחיפות שביסוד הבקשה נחלשת.

בית המשפט יכול לדרוש מצד שנקט באלימות ערבות לקיום הצו, ולהתנותה בשמירה על התנהגות טובה למשך תקופה מסוימת. הפרה של הוראה מהוראות הצו מהווה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, ועלולה להוביל למעצרו של אדם ואף להגשת כתב אישום נגדו. במקרה של הפרה ניתן לפנות למשטרה או לבית המשפט.

הטרדה מאיימת

לעיתים ההתנהגות המאיימת אינה כרוכה באלימות במובנה הרגיל, אך עדיין פוגעת בשלוות חייו של הנפגע. במקרים כאלה ניתן לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת. המונח מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, הפוגעים בשלוות החיים, בפרטיות או בגוף, ומקימים על פי ניסיון החיים גם חשש לפגיעה ממשית באדם המוטרד.

בהליכי גירושין נתקלים פעמים רבות במעשי הטרדה של בן זוג כלפי משנהו, בין באמצעות שליחת מסרונים אינסופיים, בין באמצעות מעקב ובילוש בלתי פוסקים, ובין באמצעות איומים חוזרים כמו "לא אשלם לך שקל למזונות". כאשר האיום חוזר ומחריף, והנפגע מצוי במתח ובחרדה ונמנע ממנו לנהל שגרת חיים שלווה, הוא זכאי לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת.

תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריכו ולחזור ולהאריכו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה. במקרים מיוחדים ניתן להאריך את התוקף לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.

הסכנה שבשימוש טקטי בצווים

קיימים מקרים שבהם מוגשת בקשה לצו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת מתוך ניסיון ליצור יתרון בתיק, לרוב יתרון רכושי או לחץ על הצד השני, גם כאשר אין מאחורי הבקשה בסיס אמיתי של אלימות. אנו ממליצים להימנע מהגשת בקשות מסוג זה, ולהלן הנימוקים.

ראשית, מדובר בצעד קיצוני המרחיק צד אחד מביתו ומותיר אותו ללא קורת גג. בית המשפט אינו מוציא צו הגנה בנקל, אלא בוחן תחילה את האלטרנטיבות הקיימות בחוק ובמציאות בטרם ינקוט צעד זה.

שנית, אם בית המשפט מתרשם שבקשה הוגשה ממניעים טקטיים, למשל כדי לזרז הליך גירושין, ההתרשמות השלילית הזו עלולה ללוות את המגיש לאורך כל ההליך. חשוב לזכור שמדובר באותו שופט שיכריע בהמשך גם בענייני מזונות הילדים ובחלוקת הרכוש. בקשה שתימצא קנטרנית עלולה לחשוף את מגישה לפסיקת הוצאות ולפיצוי לטובת הצד השני.

בנוסף, הליך של צו הרחקה לעיתים אינו מסתיים בבית המשפט אלא גולש לפסים פליליים. הגשת תלונות שווא היא מהלך לא חכם שעלול להוביל להפסד בהליך. ההשלכות של תלונת שווא במשטרה עלולות לפגוע קשות בפרנסה, ברישום הפלילי ובסיכוי לקבל מקום עבודה או לעסוק במקצועות מסוימים.

לפיכך חשוב לנהוג בדרך חכמה וזהירה, להימנע מהגשת תלונות שווא ולהיזהר גם מן הצד השני. במקרים מתאימים מומלץ להצטייד באמצעי הקלטה, כדי למנוע מצבים של תלונות שווא או פרובוקציות מצד מי שמבקש ליצור יתרון יחסי כחלק מטקטיקת ההתדיינות.

כאשר בית המשפט דוחה בקשה וקובע שהיא קנטרנית, הוא מוסמך להטיל הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע בשיעור שימצא לנכון, וכן פיצוי הולם למי שנפגע מהגשת הבקשה, או את שניהם יחד.

שאלות נפוצות

סיכום

אלימות במשפחה לובשת צורות רבות, חלקן גלויות וחלקן סמויות, וכולן ראויות להתייחסות רצינית. החוק מעמיד כלים אפקטיביים להגנה, ובראשם צו ההגנה והצו למניעת הטרדה מאיימת, אך אלו סעדים קיצוניים שבית המשפט מפעיל בזהירות. הגשה שקולה ומבוססת היא המפתח. שימוש בכלים אלו ממניעים טקטיים, ללא בסיס אמיתי, עלול לפגוע דווקא במי שיזם אותו, הן בעלות כספית והן באמינות מול אותו שופט שילווה את ההליך כולו. בכל מצב שמעורר חשש או דורש הגנה, ליווי משפטי מנוסה מסייע לבחור את המהלך הנכון ולנהוג בדרך זהירה שתשרת את האינטרס האמיתי שלכם.