הילדים הם שלכם גם בעת גירושין! אל תתנו שיקחו אותם מכם!

פנו עוד היום למשרד עו"ד ונוטריון אביבית מוסקוביץ המתמחה בייצוג וליווי משפטי במקרים של משמורת ילדים המצריכים יחס תומך מצד אחד ותושיה מצד שני.

עורכת הדין אביבית מוסקוביץ מסבירה על השינויים בנושא משמורת ילדים

ועדת שניט ומזונות ילדים

חשוב להדגיש כי וועדת שניט לא עסקה בסוגיות הנוגעות למזונות ילדים. כיום, מזונות ילדים נקבעים בישראל על בסיס הדין האישי החל על הצדדים (לדוגמא, בין בני זוג יהודים – על פי הדין העברי). חובת המזונות מוטלת באופן מוחלט על האב והיא אינה קשורה להיקף המשמורת ילדים והסדרי הראיה. וועדת שניט התייחסה להיבט אחד מבחינת מזונות הילדים בהמלצותיה. ולפיה רק במידה ותיקבע משמורת משותפת על הילדים, דמי המדור (המגורים) אשר מוטלים על האב במסגרת המזונות יופחתו ב-25%.

המתנגדים להמלצות הוועדה

המתנגדים טוענים לרוב כי קבלת המלצות הוועדה תאפשרנה הליכת אימים על נשים במסגרת הליכי גירושין ומתן כוח לגברים להביא לוויתורים שונים בכל הנוגע לחלוקת רכוש וממון בהליכי גירושין.

כלומר יותר ויותר אבות ינקטו בגישה של הגשת תביעת משמורת ממניעים פסולים, על מנת לנגח את האישה, על מנת לנסות ולשלם פחות מזונות, על מנת לפגוע בעקב אכילס של מרבית הנשים ולהוביל את האישה לוויתורים כואבים ומפליגים בענייני הרכוש.

ניתן לומר בצורה חד משמעית כי קיימים מקרים לכאן ולכאן וצריך בהחלט לבדוק כל מקרה על פי נסיבותיו, קיימים מקרים בהם האב, אכן חפץ בכנות אמיתית לגדל את הילדים, זה יהיה אב שבדרך כלל מבקש להמשיך את מה שהתחיל כלומר עוד טרם המשבר היה שותף מלא בגידול הילדים ובמקרה כזה אכן רצוי לבדוק את הכושר ההורי של ההורים למען טובת הקטין, אולם קיימים גם מקרים בהם האב, בוחר בהגשת תביעת משמורת ילדים אך כדי לפגוע באישה או להביאה לויתורים בענייני הרכוש ועל כן קיימת חובה לבדוק כל מקרה ומקרה לנסיבות ולזכור תמיד שיש לשים את טובת הקטין אל מול עינינו – גם כשמתגרשים…

פנו עוד היום למשרד עו"ד ונוטריון אביבית מוסקוביץ' המתמחה בייצוג וליווי משפטי גם במקרים המצריכים עדינות ויחס תומך מצד אחד ותחכום ותושיה מצד שני.

למשרדינו ניסיון רב בטיפול משפטי בתיקים הנוגעים למשמורת ילדים. אל תהססו לפנות אלינו בבקשה לסיוע משפטי או ייעוץ בנושא ניתן ליצור קשר טלפוני: 03-6133995 או 052-3986655

צרו קשר לפרטים נוספים

משמורת ילדים בגירושין

בבואם של בני זוג להתגרש, קיימת בפניהם האפשרות לערוך הסכם גירושין שיכלול את כל ההסכמות לגבי העניינים הנובעים מעצם הגירושין לרבות את עניין משמורת ילדים המשותפים.

אבל מה קורה כאשר ההורים אינם מגיעים להסכם באשר לעניין משמורת הילדים ?

כאן מתחילה עבודת ביהמ"ש או ביה"ד בבחינת הכושר ההורי של ההורים והכול תחת המעטפת של העיקרון המנחה והוא "טובת הילד". על מנת לקבוע את דמותו של ההורה המשמורן, נשאלת השאלה מיהו ההורה שיכול לספק את כלל צרכי הילד החומריים והרגשיים הנחוצים להתפתחותו. העקרונות המנחים לקביעת דמות ההורה המשמורן.

עקרון טובת הילד בגירושין

טובת הילד היא מכלול של נתונים שניתן להם משקל בקביעת משמורת ילדים בהתאם לנסיבות כל מקרה, נתונים כגון: צרכיו הגופניים, החומריים והנפשיים של הילד, התחשבות בגילו ובצרכיו המיוחדים.

צרכים שונים ומשתנים אלו מורכבים מתערובת של תנאי מגורים נאותים, תנאי כלכלה סבירים, אווירה חינוכית, תרבותית וחברתית הולמת, טיפול מסור ונכון, כשירות גופנית ונפשית של ההורה לטיפול בילד, נכונות ויכולת נפשית ומעשית של ההורה להעניק לילד תחושת קרבה, אהבה, חום, רגש, ביטחון ואמון, ומעל לכל – את ההרגשה שהוא רצוי על-ידי הוריו וסביבתו.

רצון הילד

כיום בקביעת משמורת ילדים עולה המגמה לתת משקל כבד לרצון הילד, לנוכח עידן "זכויות הילד" וה"אמנה לזכויות הילד" אשר ישראל היא צד לה החל משנת 1991.

אולם למען הסר ספק, רצון הילד אינו תמיד עולה בקנה אחד עם טובתו. במקרה כזה בית המשפט יאלץ להתערב ולמנוע מצבים שאמנם היוו את רצון הילד אך סתרו את טובתו.

מסוגלות הורית למשמורת

מסוגלות הורית מוגדרת כיכולתו של כל הורה לשמר את בריאותו הפיזית והנפשית של ילדו תוך סיפוק כל צרכיו לשם כך, וזאת תוך יצירת סביבת גידול יציבה מבחינה כלכלית ורגשית.

במסגרת בדיקה זו נבחנים הפרמטרים המשמעותיים המונים את בגרותו הנפשית של כל הורה, אחריותו, מקור פרנסתו והאינטראקציה בינו ובין הילד.

רצוי לציין בהקשר זה של משמורת ילדים את התמורות החברתיות שחווה מדינת ישראל בשנים האחרונות ובהן רואים אנו מקרים רבים בהם אבות יותר ויותר חפצים בקבלת משמורת על ילדים.

אבות משמורנים בגירושין

בעבר דמות האב נתפסה כדמות המפרנס והאישה היא האחראית על גידול הילדים, הרי שהיום המצב לא רק השתנה אלא אף התהפך בצורה מסוימת. כיום ישנן לא מעט נשים קרייריסטיות אשר אינן מוכנות לקבל אוטומטית את סטאטוס "עקרת הבית" בעוד שגברים רבים מחבקים זאת באהבה כך שקביעת משמורת ילדים לא באופן אוטומטי לטובת האישה.

ועדת שניט

בשנת 2005, מונתה על ידי משרד המשפטים ועדה לבחינת סוגיות שונות הנוגעות לאחריות הורית בגירושין בראשות פרופ' דן שניט. בשנת 2011 אימץ וקיבל עליו שר המשפטים את המלצות הוועדה ומאז ועד היום הלכת הגיל הרך נמצאת במוקד השיח התקשורתי.

לפני המלצות ועדת שניט: אחד האמצעים שסייעו לעגן את התפיסה הישנה לפיה האם היא "עקרת בית" והאבא הוא המפרנס, היה חוק "חזקת הגיל הרך", ואשר באופן אוטומטי הקנה עד היום, לאם מעמד בלעדי כמשמורנית על הילדים המשותפים עד גיל 6, בתנאי שהינה כשירה בתור אם.

עיקר המלצות ועד שניט

  1. שינוי במושגים במקום " אפוטרופסות" נדבר על "אחריות הורית שווה" כאשר משמעות הדבר היא ששני ההורים אחראים במשותף לטיפול בילד, למימוש זכויותיו ולהתפתחותו.
  2. ביטול "חזקת הגיל הרך"– היות וזכותו של הילד היא ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם, אין לפי החוק המוצע מקום להמשיך את החזקה הנוהגת כיום לפיה משמורת ילדים עד גיל שש תהיה בחזקת האם. לכן, קובע החוק קווים מנחים להורים ולבית המשפט כשההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם להסדרת חלוקת האחריות ההורית, מימושה וכיצד יש להפעיל את עיקרון טובת הילד.