בגידה בהסכמה?

אביבית מוסקוביץ - דיני אישות

מתוך ידיעה שהופיעה ב MYNET

מאת: עו"ד אביבית מוסקוביץ

היחסים של בינו לבינה לעיתים מורכבים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ולא פעם הם מנוגדים לערכי ההתנהגות המקובלים. ואולי בגלל זה אני נתקלת לא אחת במקרים מעניינים ולעתים על גבול המוזרים בכל מה שקשור לדיני אישות. מקרה מעניין כזה התפרסם השבוע בתקשורת בה סופר על מעין הסכם "ייחודי" בין בני זוג, לפיו האישה נתנה את הסכמתה לכך שבעלה יקיים יחסי מין עם אחרות, ואף חתמה על כך במסמך – זאת מכיוון שהיא עצמה אינה מעוניינת לקיים יחסי מין עימו.

מן הסתם, מערכת היחסים לא החזיקה מעמד לאורך זמן והשניים החליטו להתגרש. האישה פנתה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין, וכן ביקשה כי בעלה ישלם את כתובתה, בטענה כי הוא בוגד בה ומקיים יחסי מין עם נשים אחרות.

מהי כתובה?

כתובה היא מסמך משפטי יהודי הלכתי הניתן לכלה קודם הנישואים. כיום נהוג לתת אותה תוך כדי מעמד החופה. מטרתו המקורית של ההסכם הייתה הגנה על זכויותיה של האישה. למעשה, כתובה היא חוזה מחייב בין גבר ואשה אשר נישאו כדת משה וישראל, קרי בנישואין דתיים ואשר בו מתחייב הבעל כלפיי האשה לזון , לכלכל ולפרנס, לדאוג לרווחתה וכד'. במסגרת מסמך זה מתחייב הבעל על סכום עבור האישה כדי שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה. במידה ובעל רוצה להתגרש מאשתו ואין לו כל עילה הלכתית לגירושין, הרי שהאשה עשויה לקבל את הסכום לו התחייב הבעל בכתובה. וזאת אכן הייתה דרישתה.

הסכום המינימלי לכתובה הוא מאתיים זוז (מטבע מימי המשנה והתלמוד) לבתולה, ומאה (הנקראים גם מנה) לאלמנה וגרושה, בתרגום למטבע עדכני, 200 זוז הם משכורת של כשנה.

כתובה מהמאה ה- 18

רק לעתים נדירות תובעת האישה את כתובתה (כלומר, את הסכום לו התחייב הבעל). על פי פסיקת בתי המשפט הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב, אך מאחר שמקור החיוב לכתוב כתובה הוא בדין הדתי, הרי שעצם החבות תידון על פי כללי המשפט העברי.

האם המסמך תקף ויהווה שיקול בהכרעת בית הדין הרבני?

מענה לתביעה טענו באי כוחו של הבעל כי האישה חתמה על מסמך לפיה היא מאשרת לו לקיים יחסי מין עם אחרות, לאור סירובה לקיים אותם עמו. על פי הידיעה, המסמך הוצג בפני בית הדין הרבני, שעכשיו יצטרך להכריע האם המסמך תקף והאם הוא פוטר את הבעל מתשלום כתובה לאישה.

אני לא הייתי ממהרת לחרוץ את גורל תביעה זו. אין לדעת מה יוכרע, כי בסופו של דבר זה תלוי נסיבות. אם למשל האשה תטען שחתמה עליו תחת לחץ ואיומים – בוודאי יישלל תוקפו והמסמך לא יהווה שיקול בתשלום הכתובה. אולם, יתכן והבעל יוכיח שהאישה חתמה מרצון טוב – דבר שעשוי להקנות למסמך זה תוקף. למעשה, הראיות שיציגו הצדדים לעניין מסמך זה הם שיכריעו באשר לתוקפו.

מאת: עו"ד אביבית מוסקוביץ

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.