גישור משפחתי

סכסוכים בין בני זוג הולכים וגוברים בשנים האחרונות וכתוצאה ישירה גם אחוזי הגירושין ומספר התיקים המטופלים בבית משפט לענייני משפחה עולים אף הם בהתאם.

הגירושין מהווים משבר משמעותי בחייהם של כל אחד מבני הזוג, אשר מוצאים עצמם בהליך גירושים, לעיתים אף לא מבחירתם ומצויים במצב נפשי מורכב שאין כדוגמתו.

עוצמת הרגש ועומק הטלטלה הרגשית משתנה מאדם לאדם ובהתאם לאופן התמודדותו של הפרט ואולם סיומה של מערכת היחסים מלווה, לא פעם, בתחושת אובדן קשה בדומה להתמודדות עם אבל בגין אובדן אדם קרוב.

ההתמודדות הרגשית מורכבת מאובדן אמון באדם שהיה קרוב יותר מכל אדם אחר, שינויים רבים המתרחשים בחיים בו זמנית אשר מלויים לא פעם באילוצים כלכלים (כגון: מעבר דירה, החלפת רכב ועוד) וכן עננה של אי הוודאות אשר מרחפת מעל.

כל אלה ועוד גורמים לקושי ממשי להתנהל בצורה הגיונית וסבירה ברמה היומיומית ופעמים רבות, קיים קושי משמעותי לתקשר כלל ועם בן הזוג הפרוד בפרט.

גישור משפחתי

הליך גישור משפחתי נולד במטרה לסייע לבני הזוג, אשר נמצאים בעיצומו של משבר וחילוקי דעות רבים ולגשר על הפערים ביניהם באמצעות אדם ניטרלי, אובייקטיבי- המגשר.

רבות נכתב על אופיו ועל כישוריו הרלוונטיים של המגשר ואין בכוונתי לחזור על הנאמר ואולם חשוב להבין, כי הליך הגישור מצריך ידע משפטי רחב היקף בתחום דיני המשפחה וכן כלים מתחום הפסיכולוגיה אשר יסייעו למגשר לקדם את ההליך לעבר הסכמות הדדיות.

מטרות עיקריות בגישור

המטרה העיקרית של הליך הגישור הינה להגיע להסכם גירושין אשר יסיים את מערכת הנישואים או את מערכת היחסים הזוגיים בין הצדדים בצורה מושכלת, הגיונית והוגנת ולהימנע בכך מהליך בבית המשפט, על כל המשתמע מכך.

כידוע, הליך הגישור נולד כאלטרנטיבה לפתרון הסכסוך בין כותלי בית המשפט וכתוצאה ישירה של אי השביעות הקיימת כיום מהמערכת המשפטית העמוסה והיקרה.

בהליך הגישור, הפתרון אשר מתקבל אינו בהכרח תוצר של פשרה, אלא מדובר בעיצוב פתרון אשר יתאים למידותיהם של בני הזוג המתגרשים ויתגבש לכדי הסדר מרצון, על כן אין דמיון בין הליך אחד לאחר.

דוגמא נפוצה מהליך הגישור

זוג עם שני ילדים (5,2) אשר נמצא בהליך גירושין, המשמורת הינה משמורת של האם וקיימים חילוקי דעות בדבר חלוקת דירת המגורים המשותפת.

במסגרת הליך המשפטי, הרי שאפשרויות הפתרון הינן מוגבלות, שכן חלוקת דירת מגורים משותפת בין בני זוג, במרבית המקרים תחולק בין הצדדים באופן שווה.

כלומר- הדירה תימכר ושוויה יחולק בין הצדדים.

פתרון זה יכול להיות רק פתרון אחד מתוך הפתרונות הרבים אשר יכולים להיות מוצעים בהליך הגישור, שכן ישנם פתרונות נוספים אשר תואמים למשפחה בראיה רחבה.

כגון: האישה תישאר להתגורר בדירה למשך תקופה מסוימת או עד הגעת הקטינים לגיל 18 ורק לאחר מכן הדירה תימכר. בכל תקופת המגורים בדירה ניתן להגיע להסכמות בדבר מזונות מופחתים או תשלום שכר דירה.

פתרון אחר הינו שהילדים ישמרו על מגוריהם בבית לתקופת הסתגלות מסוימת ובתקופה זו ההורים הם אלה שיתחלפו ביניהם ללינה בבית המשותף.

פתרון נוסף הוא השכרת דירת המגורים המשותפת עד למועד שיקבע על ידי הצדדים.

כמובן, שישנם פתרונות רבים ויצירתיים יותר אך בחינת הפתרונות ובחירתם נעשית בהתאם למשפחה עצמה.

הגישור המשפחתי לעזרת הילדים

התמודדות הילדים עם הליך הגירושין תלויה בפרמטרים רבים, אולם כיום ברור, כי עוצמת הקונפליקט בין בני הזוג וכן אורך ההליך הינם גורמים משפיעים ביותר על בריאותו הנפשית של הקטין לאורך השנים שלאחר הגירושין.

הגישור המשפחתי שם במרכזו את עקרון טובת הילד וכחלק ממטרותיו העיקרית של ההליך הינה למזער, עד כמה שניתן, את הפגיעה בילדים תוך יצירת הליך קצר ומתן כלים לתקשורת בונה ולשיתוף פעולה בין ההורים.

הגישור הוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984; ובתקנות בית המשפט (גישור), תשנ"ג- 1993. ניתן לראות כי בתי המשפט לענייני משפחה מכירים בחשיבותם של הליכי הגישור ומובילים את הצדדים לפתרון מועדף בדרך זו. יתרה מכך, לאחר הגעת הצדדים להסכם גירושין באמצעות הליך הגישור הרי שהוא יוגש לאישורו של בית המשפט לשם קבלת תוקף של פסק דין.

לסיכום, הגישור איננו תרופת פלא ואיננו מתאים לכל סוגי הסכסוכים הקיימים ואולם מרבית הסכסוכים ככלל ובתחום דיני המשפחה בפרט, ראויים לגישור והליך זה אף עשוי לשפר משמעותית את התקשורת בין הצדדים וכן את התוצאות הסופיות של כל אחד מהם.

למרבה הצער, חוסר האמון בין הצדדים והרגשות הקשים, כמו גם רצון לנקמה הם שמונעים, פעמים רבות את ההצלחה בהליך הגישור.

המחקרים מראים, כי סכסוכים אשר הגיעו לכדי פתרון באמצעות הליך הגישור מקוימים לאורך שנים רבות וזאת אל מול פסקי הדין שניתנים בבית המשפט. הסיבה לכך, הינה כי הצדדים מרגישים מחויבים הרבה יותר להסכם אשר נוצר על ידם אל מול החלטה של שופט זה או אחר.

טל מירון, עו"ד במשרד מירון את סלמן

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.