הוצאות מחוץ למזונות

הוצאות מחוץ למזונות: השתתפות הצדדים בהוצאות חריגות אחרי גירושין

מזונות ילדים הם עניין מסובך.
מרכיבים שונים מחושבים ומשפיעים על גובהם ויש להתחשב בפרמטרים רבים ושונים.
לאחר שנקבע סכום המזונות שעל הורה לשלם, עדיין יתכן והוא יידרש לשלם סכום כסף נוסף.
לפעמים זה קורה בעקבות תביעת מזונות ועקב שינוי נסיבות – במקרה שכזה מדובר בשינוי של גובה המזונות לטווח ארוך.
לפעמים מדובר במקרה חד-פעמי – סכום שיש לשלם מעבר למזונות עקב הוצאות חריגות.
האם ניתן לדרוש תשלומים מעבר למזונות עקב הוצאות חריגות? האם ישנן הוצאות חריגות שעליהן יש לשלם גם מעבר לסכום שנקבע עבור תשלום מזונות?

מהן הוצאות חריגות 

כשאנחנו מדברים על הוצאות חריגות, אנחנו מדברים על הוצאות שהן מעבר להוצאות ההכרחיות על גידול ילדים.
הוצאות הכרחיות כוללות:
* מגורים
* בגדים (כולל נעליים)
* חינוך
* בריאות (מלבד טיפולים חריגים, כפי שנראה בהמשך)
* טיפול ומזון.
באופן כללי – כאשר אין הסכם בין ההורים המתגרשים וכאשר אין פסק דין של בית המשפט שקובע אחרת – הוצאות שאינן הכרחיות, דהיינו הוצאות חריגות, צריכות להתחלק שווה בשווה בין ההורים
בתנאי שהאם יכולה לעמוד בחלקה מבחינה כלכלית.

הוצאות חריגות יכולות לכלול תשלומים עבור:
* חוגים או קייטנות
* תשלום עבור בית ספר פרטי כאשר יש במקום בית ספר ממלכתי,
* טיפולים רפואיים חריגים כמו יישור שיניים ופסיכולוגים
* תשלום עבור נסיעה לפולין או פעילות בסגנון. 
* מכשיר לפיתוח יכולת קוגניטיבית משופרת.
* בילויים ופינוקים ועוד. 

בהסכמי גירושין רבים נמצא סעיפים המתייחסים להוצאות אלה וקובעים מה דינן – האם ההורה המשלם ישלם עבורם באופן קבוע או לפי הצורך, האם מדובר בתשלום ללא הגבלה או שיש לו תקרה וכן הלאה.
מעבר לכך, הסכמים רבים גם כוללים סעיף שקובע מה יתרחש במקרה של הוצאות חריגות שאינן נכללות בהסכם. לעתים מדובר בחובת ההורה המשלם עד גובה מסוים ולעתים הסעיף איננו כולל הגבלת סכום.

הוצאות חריגות – עד כמה משלמים?

גם כשקיים בהסכם הגירושין סעיף המתייחס להוצאות חריגות, עדיין תיתכן מחלוקת בין הצדדים:
* האם סעיף שכזה מחייב את ההורה המשלם לשלם כל הוצאה חריגה גם אם לא נתן את הסכמתו להוצאה?
* האם במקרה שבו אין תקרת תשלום, ההורה המשלם חייב תמיד לשלם מחצית מההוצאות?

בשנת 2010 התקבל פסק דין שעשוי לתת מענה לשאלות אלה.
בית המשפט דן במקרה שבו הסכם גירושין קבע שההורים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות החינוך ובהוצאות הבריאות החריגות.
האב טען בפני בית המשפט שהאם מקבלת החלטות בנושאים אלה מבלי להתייעץ בו ועליו מוטל לשלם מחצית מההוצאות, בהתאם להסכם, אף שאיננו שותף להחלטות.

בית המשפט קבע שההסכם, למרות שאיננו מנוסח באופן מיטבי (או בלשון השופט: "איננו מן המוצלחים"), אכן איננו קובע תקרה להוצאות שיש על האב להתחלק בתשלומן.
לכן עליו לשלם מחצית מההוצאות ולא משנה מהו הסכום. עם זאת, השופט גם מוסיף  שחשוב לזכור שגם אם הורה אחד הוא ההורה המשמורן, שני ההורים גם יחד הם האפוטרופוסים של הילד.
החלטות לגבי הילדים צריכות להתקבל באופן משותף, בוודאי החלטות בעלות השלכות משמעותיות – כולל השלכות כלכליות.
לכן על האם לשתף את האב בהחלטות – אם ישנה הוצאה גדולה על האם להראות לאב שמדובר בהוצאה הכרחית ותינתן לו האפשרות להביא הצעת מחיר אלטרנטיבית תוך חמישה ימים.

הוצאה חריגה ונחוצה

שאלה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא: מתי הוצאה חריגה היא נחוצה? כדי לבחון זאת, נתרכז בהוצאות רפואיות חריגות.

ההורים מחויבים לדאוג לבריאות הילדים. במקרה של הוצאות רפואיות חריגות עליהם כמובן לשלם אותם. הוצאות אלה מתחלקות שווה בשווה בין ההורים.
השאלה שניתן לשאול היא: מי מחליט שהוצאה חריגה רפואית היא הכרחית? האם ההורה שאיננו משמורן חייב לשלם בכל מקרה?

לכאורה, התשובה היא פשוטה: זו החלטה רפואית. אם להוצאה החריגה יש הצדקה רפואית הרי שעל ההורה לשלם אותה.

אלא שלמעשה, התשובה איננה תמיד פשוטה. לא תמיד יש הסכמה בין ההורים האם מדובר בהוצאה רפואית חריגה ולעתים כל הורה יכול למצוא הצדקות רפואיות בעד ונגד ביצוע טיפול כלשהו.
כמו בכל מחלוקת שבה הורים אינם יכולים להכריע, בית המשפט ייאלץ להכריע ולפסוק – בכפוף לחוות דעת רפואיות-מקצועיות – האם מדובר בהוצאה רפואית נחוצה שעל ההורים להתחלק בתשלום עליה.

דוגמה למקרה שבו הדעות היו חלוקות על ההגדרה של הוצאה רפואית נחוצה ניתן למצוא במקרה הבא.
עיון בהחלטה בתיק הוצאה לפועל שנידון לפני כבוד השופטת ליאת הר-ציון, מלמד כיצד פוסק בית המשפט במקרים שכאלה.
במקרה זה האם טענה שתשלומים על שיעורי שחיה עבור ילד נדרשו עקב צרכים רפואיים שהאב מחויב לשלם עליהם.
האב טען שמדובר בצרכים שאינם רפואיים פיזיים אלא רק נפשיים ולכן הוא פטור מהם.
בית המשפט קבע שצרכים רפואיים נפשיים – אם יש צורך בהם מבחינה רפואית ואם יש חוות דעת רפואית שתומכת בצורך הזה – הנם צרכים שהאב צריך להשתתף בתשלום עליהם.
החיוב לתשלום אמנם איננו אוטומטי אלא מבוסס על אבחון ועל חוות דעת של מומחה, אך ההגדרה של צרכים רפואיים איננה מוגבלת רק לתרופות וטיפולים פיזיים.

הוצאות חריגות במסגרת דיוני גירושין הנן נושא שיש לתת עליו את הדעת במהלך ניסוח הסכמי גירושין ובמהלך דיונים על מזונות.
לעתים, גם נוסח הסכם או התקבל פסק דין בנושא, עדיין ייתכנו ויכוחים על הגדרות, גדרים ומקרים יוצאים מן הכלל.
הדוגמאות שהבאנו כאן יכולות לתת מושג על הקווים המנחים את בתי המשפט בבואם לפסוק במקרים שכאלה.

אם מצאתם את עצמכם מתחבטים בשאלות כאלו או דומות ועם חילוקי דעות לגבי הוצאות חריגות מחוץ למזונות אתם מוזמנים לפנות אלי, אביבית מוסקוביץ – עורכת דין מומחית לענייני גירושין.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.